תא"מ 14369-03-14 גוטגליק ואח' נ' ז'

התובעים, משרד עו"ד, הגישו תביעה זו נגד הנתבע בשל כך שהנתבע לא שילם להם את שכר הטירחה המגיע להם לפי הסכם עליו חתם איתם עת החלו לטפל בעניינו.

הנתבע נפגע בקטטה כאשר הותקף על ידי מספר תוקפים שבתוכם הוא זיהה אחד שעבד איתו באותו מקום עבודה. כתוצאה מהקטטה נשברה חוליה בצווארו של הנתבע. הנתבע הגיע למשרדם של התובעים באמצעות חברו בשם חסן טהא כדי לברר האם יוכל להגיש תביעה בשל תקיפה זו. התובעים לאחר ששמעו את סיפורו של הנתבע סברו שלא יהיה כדאי להגיש תביעה נגד התוקפים עצמם שכן זהותם המדויקת לא היתה ברורה. הם הציעו לנתבע, תוך ניצול מרכיב ממרכיבי הסכסוך להגיש תביעה למל"ל על מנת שיכיר בתקיפה כתאונת עבודה. הנתבע ביקש מהתובעים שייצגו אותו בענין תביעה זו ובין הצדדים נחתם הסכם שכר טרחה. הוגשה תביעה למל"ל ונקבעו לתובע אחוזי נכות שבשלם קיבל הוא מהמל"ל דמי פגיעה בסך 12,848 ₪ תשלום חד פעמי בשל נכות בסך 26,828 ₪ וגמלה חודשית בסך 1,472 ₪. יום לפני מתן החלטה הוועדה לענין הפעלת תקנה 15 הנתבע הודיע לתובעים שהוא מפסיק את הייצוג באמצעותם.

על פי הסכם שכר הטירחה שנחתם דרשו התובעים מהנתבע לשלם להם סך של 51,987 ₪ הנובעים מהסכומים דלקמן: 22% מדמי הפגיעה, 22% מהתשלום החד פעמי בשל הנכות ו- 24 גמלאות חודשיות (שיעורים אלה נקבעו בהסכם שכר הטירחה) בתוספת מע"מ. הנתבע לא שילם לכן הוגשה תביעה זו על סך 53,366 ₪ הכוללים הפרשי הצמדה וריבית מהמועד שבו היה על הנתבע לשלם עד מועד הגשת התביעה. התביעה הוגשה בסדר דין מקוצר שכן היא נסמכה על הסכם בכתב והיתה בסכום קצוב.

התובע הגיש בקשת רשות להתגונן (לאחר שקודם לכן ניתן נגדו פס"ד בהעדר הגנה ובוטל), בה טען כי כל עבודת התובעים היתה מילוי טופס בן 4 עמודים למל"ל ועל כך הם דורשים למעלה מ- 53,000 ₪. עוד טען הנתבע כי הוא אינו קורא עברית והסכם שכר הטירחה לא הוקרא ולא הוסבר לו. הסכם זה מקפח ומאחר והוא חוזה אחיד יש לבטל את ההסכם. הנתבע טען עוד כי לא הוגדר מה יהיה תפקידם של התובעים וחובותיהם לכן יש לבטל את ההסכם המנוגד לתקנת הציבור. בפועל הוא שילם 3,500 ₪ במעמד החתימה על חשבון שכר הטירחה. הנתבע טען עוד כי התובעים התרשלו בייצוגו ולא נתנו לו הדרכות מתאימות לפני התייצבותו לוועדה הרפואית של המל"ל. כמו כן התרשלו התובעים בכך שהתעלמו ממחלת הסכרת שהתפתחה אצלו בעקבות הקטטה וכן התעלמו מהבעיות הנפשיות שגרמה הקטטה. התובעים אף המליצו לו שלא לערער על החלטת הוועדה שקבעה 25% נכות וכאשר עבר לב"כ הנוכחי, שהגיש ערר, הועלה שיעור הנכות ל- 75% כולל הפעלת תקנה 15.

הבקשה הועברה לתגובת התובעים שהגיבו כי ההסכם הוסבר היטב גם על ידי חברו שהגיע איתו לפגישה שתרגם לו את ההסכם. הנתבע הונחה במפורש מה עליו לעשות בעת הגעתו לוועדה הרפואית ואף קודם לכן (איסוף החומר). התובעים לא נוהגים להתייצב עם אף לקוח שלהם לוועדה הראשונה במל"ל מטעמים טקטיים. הצלחת הנתבע הינה גם הצלחת התובעים, שכן, ככל שהוא יקבל יותר שכרם יהיה גבוה יותר לכן טענותיו לעניין התרשלותם אינן נכונות. רק ערנות התובעים וחקירתם אפשרה להם למצוא את הנקודה שתאפשר להכיר בקטטה כתאונת עבודה.

העידו בפני התובע 1 והנתבע.

מתוך העדויות עולה כי הנתבע הגיע למשרד התובעים באמצעות חברו חסן טהא. לטענת התובעים אותו חבר הסביר לנתבע ותירגם לו את הסכם שכר הטירחה, בנוסף להסברים שקיבל הנתבע והתובע 1.

לטענת הנתבע אותו חסן אמנם הביא אותו למשרד התובעים אך שהה שם זמן מועט בלבד, ולא הסביר לו דבר. התובע העיד כי אינו מכיר את חסן טהא ולא היה מזהה אותו גם לו היה מגיע לבית המשפט, הוא אף אינו יודע את כתובתו. מאידך, הנתבע מכיר היטב את חברו הנ"ל אך לא הביאו לעדות. לפיכך, יש לזקוף לחובת הנתבע את אי הבאתו לעדות של החבר חסן טהא ויש לקבוע כי טענת התובעים שאותו חבר תירגם לנתבע את הסכם שכר הטירחה נכונה.

אינני מקבל את טענותיו של הנתבע בדבר רשלנות התובעים והנזק שגרמה רשלנות זו מכמה נימוקים: