תא"מ 14318-09-14 אלפסה נ' וואלה! תקשורת בע"מ

בפני בקשת המבקשת למחיקת כתב התשובה ותגובת המשיב לבקשה.

לטענת המבקשת, כתב התשובה שהוגש ע"י המשיב, במסגרת ההליך דנן (המתנהל בסדר דין מהיר), הוגש כשהוא כולל טענות עובדתיות חדשות, שאינן באות כתשובה לטענות מפתיעות שהועלו בכתב ההגנה.

זאת ועוד, כתב התשובה והעובדות הכלולות בו לא נתמכו בתצהיר מטעם המשיב, והמסמכים שצורפו לו, לא גולו במסגרת גילוי המסמכים הנדרש בסדר דין מהיר, ואשר צורף לכתב התביעה.

בשל התנהלות זו של המשיב, נפגמת הגנת המבקשת, ובפרט שהיא נדרשת להגיש תצהירי עדות ראשית במקביל להגשת התצהירים ע"י המשיב, וכל זאת מבלי שהתקיים גילוי מסמכים מוקדם, מבלי שהגרסה העובדתית של המשיב נפרשה במלואה כשהיא נתמכת בתצהיר.

לטענת המשיב, תכליתה של הבקשה הינה הארכת המועד להגשת תצהירי המבקשת, וכי לגופו של עניין, לא טען המשיב בכתב תשובתו, טענה חדשה (לרבות בעניין זכויותיו בתמונה וההסכם עם מסעדת "הסינטה בר"), ואין בו כל ניסיון להרחבת חזית.

כתב התשובה, מוגבל כידוע להעלאת עובדות חדשות, הבאות להשיב על הטענות שבכתב ההגנה. התובע מנוע עקרונית מלעשות שימוש בכתב התשובה כדי להעלות נימוקי תביעה חדשים שלא בא זכרם בכתב התביעה.

ראה בעניין זה תקנה 64 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד- 1984, הקובעת, כי "אין להעלות בכתב תשובה נימוק תביעה חדש, ואין לכלול בו טענה שבעובדה שאינה מתיישבת עם טענותיו הקודמות של אותו בעל דין".

שימוש בתשובה לשם העלאת נימוקי תביעה חדשים עשוי להביא לשיבוש בסדרי הדין, ולפגיעה בזכותו של הנתבע להתגונן בפני טענות התובע המועלות בכתב התשובה.

יוצא, אפוא, שאם יכלול התובע בתשובתו נימוקי תביעה חדשים, יתנהל המשפט מבלי שנדע כלל מהן השאלות שבמחלוקת. עם הגשת כתב התשובה באו כתבי הטענות לקיצם וממילא רואים את הנתבע ככופר בתשובת התובע והטענות הכלולות בתשובת התובע צריכות ראיה.

עיון בכתבי הטענות ובפרט בכתב התשובה נשוא תיק זה, מלמד כי במסגרת כתב התביעה טען המשיב כי התמונה נשוא התביעה צולמה על ידו במסעדת "הסינטה בר" (ר' סעיף 4 לכתב התביעה). עוד צויין בתביעה כי התמונה צולמה עבור לקוח פרטי, במסגרת עבודתו של המשיב כצלם מקצועי (ר' סעיף 14 לכתב התביעה).