תא"מ 14249-09-16 ש. שלמה רכב בע"מ נ' סבן ואח'

1.לפניי תביעה כספית, בסדר דין מהיר, שעילתה נזקי רכוש שנגרמו בתאונת דרכים נטענת שאירעה ביום 10.11.2014, בין כלי רכב, מ"ר 39-743-53 שבעת התאונה היה בבעלות התובעת (להלן: "רכב התובעת") לבין כלי רכב, מ"ר 82-081-71 שבעת התאונה היה נהוג בידי הנתבעת 1 ומבוטח על ידי הנתבעת 2 בביטוח אחריות לנזקי צד ג' (להלן: "רכב הנתבעות") (ולהלן: "התאונה").

2.התובעת טוענת כי האחריות לקרות התאונה מוטלת על נהגת רכב הנתבעות, אשר פגעה באמצעות רכבה ברכב התובעת כאשר הוא חנה במקום ללא איש בתוכו, ועזב את זירת התאונה מבלי להותיר פרטים. כמו כן, טוענת התובעת כי רכבה נפגע בדלת השמאלית האחורית ובכנף השמאלית האחורית, והנזקים בגין כך הוערכו על ידי שמאי רכב כאמור בחוות דעת שצורפה לכתב התביעה.

3.מנגד, מכחישות הנתבעות את נסיבות התאונה וטוענות כי רכב הנתבעות הוסע בזהירות לאחור אלא שבאופן מפתיע הופיע מאחור רכב התובעת, וכתוצאה מכך רכב הנתבעות פגע קלות ביותר בלוחית הרישוי של רכב התובעת. כמו כן, מכחישות הנתבעות את היקף הנזק הנטען שנגרם לרכב התובעת וטוענות כי יש להפחית את ראש הנזק של ימי השבתה שלא הוכח ואינו בר תביעה. בנוסף, טוענות הנתבעות לניתוק קשר סיבתי בין התאונה לנזק הואיל ורכב התובעת נבדק על ידי שמאי רכב למעלה משלושה חודשים לאחר קרות התאונה.

4.למעשה, המחלוקת היא בעניין הנזק והיקפו.

5.נערכה לפניי ישיבת הוכחות אליה לא התייצבה העדה מטעם התובעת בנסיבות הנטענות המפורטות בפרוטוקול. יש לציין כי ב"כ הצדדים, בהמלצת בית המשפט, הגיעו להסדר דיוני לפיו, תשמע עדותה של נהגת רכב הנתבעות וכי בית המשפט ייתן הכרעתו על יסוד החומר המונח לפניו. הסדר דיוני זה קיבל תוקף של החלטה.

6.לאחר שמיעת עדת הנתבעות נשמעו סיכומי טענות הצדדים בעל פה.

ועתה נותר לדון ולהכריע בתובענה.

7.על סמך מכלול החומר המונח לפניי, לאור התרשמותי הבלתי אמצעית מעדת הנתבעות במהלך חקירתה בבית המשפט, תוך שאני לוקח בחשבון את טענותיהם ההדדיות של הצדדים, ולאחר ששקלתי את כל השיקולים הרלוונטיים, הגעתי לכלל מסקנה כי דין התביעה להידחות, מהטעמים המובאים להלן: