תא"מ 14249-07-14

1.לפניי תביעת שיבוב, במסגרתה עותרת התובעת לשפותה בסכומים ששילמה למבוטח בגין נזקים לרכבו שנגרמו בתאונה מיום 5.3.14.

2.לטענת הנהג מטעם התובעת/מר מוחמד נעמה (להלן: "נעמה"), ביום התאונה נסע ברכבו בעליה תלולה בכפר דיר אל אסד והבחין ברכב שיצא מחצר ונעמד באמצע הכביש בעליה. נעמה טוען כי נעצר מאחוריו במרחק של כ-3 מ', הרים את בלם היד והמתין לנסיעת רכב הנתבע. על פי עדותו, הוא עמד כדקה וצפצף לו כדי שיפנה את הדרך, או אז ניסה הנתבע להתחיל בנסיעה, ברם התדרדר אחורנית ופגע ברכבו. נעמה אף מבהיר כי לא יכול היה לברוח אחורה, מפני שגם אחריו עמד רכב נוסף והמתין.

3.הנתבע טוען, כי היה זה נעמה שפגע בו. לטענתו, הוא אכן יצא מחצר והרגיש שהגלגלים מסתובבים במקום ומחליקים ועל כן עצר והרים בלם יד. ברם לטענתו הגיע מאחור נעמה ופגע בו תוך כדי נסיעה בעוד הנתבע עומד, ועל כן האחריות לתאונה מונחת לפתחו של נעמה.

4.לאחר ששמעתי את טענות הצדדים ועדויות הנהגים, ולאחר שראיתי את התמונות, אני מבכרת את גרסתו של מר נעמה.

5.אין חולק כי מדובר בכביש תלול מאוד וככל שהנתבע עמד בכביש ולא זז, לא הייתה סיבה שמי שמגיע מאחור יתנגש בו לאור העובדה שהנסיעה איטית וניתן להבחין בו ולבלום ללא קושי בשל השיפוע. גם לא נטען שנעמה נסע במהירות מופרזת. מר נעמה היה מהימן בעיני וגרסתו, לפיה משביקש הנתבעת להתחיל בנסיעה והתדרדר בשל השיפוע התלול, מסתברת ואף מתיישבת עם מיקומי הנזקים ואופיים.

6.גרסת נעמה אף מקבלת חיזוק מהשתלשלות העניינים שלאחר התאונה.

אין חולק שהנתבע סירב למסור את פרטיו לנעמה והדרך היחידה להשגת הפרטים הייתה באמצעות הזמנת המשטרה וקבלת הפרטים ממנה. אין אף חולק, ודודו של הנתבע אישר זאת, כי לאחר הארוע הציעו הנתבע ודודו לנעמה לתקן את הרכב על חשבונם במוסך שהם יבחרו, מבלי לערב את חברת הביטוח. הצעה זו לתקן את הרכב של נעמה ע"י הנתבע יכולה להתיישב רק עם הודאה באחריותו של הנתבע לארוע ועל כן ההתכחשות המאוחרת נובעת, לטעמי, רק מכך שנעמה לא הסכים לתיקון, אלא דרש להפעיל את הביטוח והסכומים היו גבוהים ממה שציפה הנתבע והיה מוכן לשלם.

7.הנתבע לא ביקש לחקור בשאלת הנזק ועל כן הנזק כמפורט בתביעה הוכח להנחת דעתי בהתאם לחוות דעת השמאי.