תא"מ 1416-08-15 הפניקס חברה לביטוח בע"מ נ' חוסין ואח'

תביעת פיצויים בגין נזקי רכוש לרכב.

אין חולק כי רכב התובעת עצר במפרץ חניה כדין, וכי האוטובוס של הנתבעים סטה לכיוונו ופגע בו. אלא שהנתבעים טוענים להגנתם כי הסטיה נעשתה על מנת למנוע פגיעה של האוטובוס ברוכב אופנוע שהתפרץ לנתיב נסיעת האוטובוס.

לאחר ששמעתי את עדויות הצדדים, ועיינתי בכתבי הטענות ובכל החומר שהוצג ושהוגש, שוכנעתי כי נהג האוטובוס, הנתבע 1, לא התרשל בנהיגתו אלא נהג בסבירות, וביצע את הסטיה על מנת למנוע פגיעה חמורה יותר - בגופו של רוכב האופנוע. עדות הנתבע היתה מהימנה ביותר בעיני ונתתי בה אמון מלא. זאת הן לנוכח התרשמותי הבלתי אמצעית, בין הייתר בשל המתינות הבהירות והעקביות שבה העיד, והן לנוכח העובדה כי גרסתו נמסרה בזמן אמת לעדי התובעת ואף תועדה על ידם בת/1. ת/1 הינו מסמך שערכה אשת נהג התובעת בזמן אמת, כאשר שוחחה עם הנתבע בסמוך מאוד לאחר התאונה. מופיעה שם בין הייתר גרסת הנתבע שנרשמה על ידה, ונחתמה על ידו. אכן, בגרסה זו לא נזכרת המשאית, אלא רק העובדה כי ניסה למנוע פגיעה באופנוע. ברם, זהו אכן לוז העניין - האוטובוס סטה על מנת למנוע פגיעה ברוכב באופנוע שסטה לכיוונו, והעובדה שהאופנוע עשה כן כדי להימלט ממשאית הינה משנית בחשיבותה. כמו כן, הנתבע לא כתב את נוסח המסמך, אלא רק חתם עליו. מעבר לכך, הנתבע פירט את גרסתו במלואה בטופס ההודעה לחברת הביטוח. טופס ההודעה כשלעצמו הינו סיוע נוסף לעדות הנתבע.

התלבטתי האם לא להימנע מלקבל את גרסת הנתבעים עקב אי הבאת עדים רלבנטיים. הנתבע השיב לשאלת בית המשפט בהקשר זה, כי הוא הסיע מורה ותלמידים, וכי המורה ישבה בסמוך אליו. לפיכך, לכל הפחות ניתן וצריך היה לאתר את המורה ולהביאה לעדות. מחדל זה אכן נזקף לחובת הנתבעים. יחד עם זאת, בנסיבות העניין לא התרשמתי כי אי הבאת העדה נבע מרצון שלא להעמידה במבחן החקירה הנגדית, והמהימנות הגבוהה שייחסתי לעדות הנתבע ממכלול הטעמים שפורטו לעיל, גוברת.

בנסיבות אלה, דין התביעה להידחות. יחד עם זאת, בנסיבות העניין לא ראיתי מקום לעשות צו להוצאות.

זכות ערעור בתוך 45 ימים.

המזכירות תמציא את פסק הדין לצדדים.

ניתן היום, כ' כסלו תשע"ז, 20 דצמבר 2016, בהעדר הצדדים.