תא"מ 14153-02-16 מני מוניות ומשלוחים בע"מ נ' רביע ואח'

הצדדים בתיק זה, הסכימו והסמיכו את בית המשפט לפסוק בתובענה דנן על פי שיקול דעתו, לפי סעיף 79א לחוק בתי המשפט [נוסח משולב] התשמ"ד - 1984, ללא נימוקים. הובהר לצדדים כי בהכרעה מסוג זה רשאי בית המשפט לקבל את כל התביעה או לדחות את כל התביעה, או לקבלה לשיעורין, הכל על פי שיקול דעת בית המשפט, לרבות משיקולי פשרה וצדק, ללא קביעות וללא נימוקים. עוד הובהר כי בנסיבות אלה, הסיכוי לדיון בערעור הוא קלוש.

לאחר שעיינתי בכל החומר שהוגש על ידי הצדדים לתיק בית המשפט ובפרוטוקול ושמעתי את טענות הצדדים ועדויותיהם בפני, ולאחר שהבאתי בחשבון טענותיהם של הצדדים האחד כנגד השני ושקלתי הדברים אלו מול אלו, מצאתי לנכון לקבל את התביעה במלואה. מבין מכלול שיקוליי אציין כי גרסת הנתבעים שלפיה הנתבע נסע במהירות איטית יחסית של 30-40 קמ"ש, והבחין ברכב התובע מבצע רוורס מהיר כביכול לנתיבו ממרחק של 50-70 מ"ר, אינה מתיישבת עם הטענה כי הנתבע לא הספיק לעצור. גם טענת הנתבע שלפיה סבר שרכב התובע ימשיך בנתיבו ולא ייכנס לנתיב הימני אינה מתיישבת עם הטענה של נסיעה לאחור כביכול (לכיוון הנתיב הימני) של רכב התובעת. נוסח ההודעה של נהג התובעת לא מציין נסיעה לאחור שלו. הנוסח כן מציין כוונה לפנות שמאלה, המתיישבת עם טענת התובעת בכתב ההגנה. הרישום בטופס ההודעה "יצאתי מהחניה לפנות שמאלה" קשה ליישוב עם טענת הנתבעים של נסיעה לאחור תוך רצון להשתלב בנתיב הימני, שכן המשך הנסיעה בנתיב הימני הינה ימינה עבור נהג התובעת. ההתאמה בין הטענות הללו אפשרית, אך סבירותה נמוכה. פער זה מתיישב עם טענת התובע, שעדותו היתה מהימנה עליי, שלפיה לא הוא מילא את טופס ההודעה.

משכך אני פוסק כי הנתבעים ישלמו לתובעת את מלוא סכום התביעה (למעט רכיב עגמת הנפש שלא הוכח לפניי) בסך של 18,565 ₪. בנוסף, הנתבעים ישלמו לתובעת את הוצאות שכר העד בסך של 450 ₪, וכן שכ"ט עו"ד בסך של 3,258 ₪.

הסכומים האמורים לעיל ישולמו בתוך 30 יום מהיום בהמחאה שתישלח בדואר רשום לכתובת התובעת לפי כתב התביעה, שאם לא כן ישאו הפרשי הצמדה וריבית כדין מהיום ועד לתשלום בפועל.

המזכירות תעביר העתק פסק הדין לצדדים על פי הכתובות בכתבי הטענות.

ניתן היום, ל' סיוון תשע"ו, 06 יולי 2016, בהעדר הצדדים.