תא"מ 14136-04-14 שומאן ואח' נ' תיגאני ואח'

על ידי כב' השו' ש' רנר שבו נפסק כי עליה להעביר את המפתח תוך 7 ימים לב"כ התובע. כמו כן, לדבריה בשל התנהלות התובע חויב בתשלום של 1,500 ₪.

טענות הנתבעת בכתב התביעה שכנגד

הנתבעת בכתב התביעה שכנגד טענה את האמור בכתב הגנתה. כמו גם, טענה כי לאור הבטחת התובע כי בתמורה לשיפוץ ולהשקעה הכספית מצדה תוכל לשכור את הדירה לתקופה ארוכה, השקיעה בשיפוץ סכום עתק של ל 100,000 ₪ והפכה את הדירה ממשרד לבית של ממש. לטענתה, עקב הסתמכותה על דברי התובע הסכים להשכיר את הדירה ולשפצה. לגרסתה, את הסכום בגין השיפוצים שילמה בשני תשלומים:

הסכום הראשון בסך של 35,000 ₪ - שולם עם תחילת עבודת השיפוץ. והיתרה בסך 65,000 ₪ שולם בגמר העבודה. (הסכם העבודה עם חברת השיפוצים צורף כנספח א והחשבונית צורפה כנספח ב' לכתב התביעה שכנגד). הנתבעת מדגישה בכתב הגנתה אף שחתמה עם התובע על חוזה שכירות לתקופה של שלוש שנים, היה הסכם בעל פה בינה לבין התובע כי תקופת השכירות תהא לפחות לחמש שנים ועל כן השקיעה בשיפוצים ממיטב כספה. הנתבעת טוענת, כי מי שהפר את הסכם השכירות הינו התובע, והוא זה שגרם לה להוצאות כספיות אדירות וגרם לשנוי מצבה לרעה וניצל את השקעותיה בדירה לצורך מינוף הנכס לטובתו.

מלבד זאת, טוענת כי התובע הוא זה שביקש להעלות את דמי השכירות מ 600$ ל- 1000$, והוא זה שבחר לסיים את החוזה באופן חד צדדי וביקש להתעשר על חשבונה שלא כדין.

לפיכך מבקש הנתבע לחייב את התובע בסכום כולל של 166,480 ₪ בהתאם לפירוט הבא:

• בגין ההוצאות של שיפוץ הדירה והשבחתה על ידי הנתבעת סכום של 100,000 ₪.

• בגין תשלום הפרשי דמי שכירות שגבה התובע לאחר עזיבת כתוצאה מהשבחת הנכס לתקופה של שנתיים בסך של 36,480 ₪ . ההפרש בין 600$ ל 1000$

• בגין שכ"ט ועוגמת נפש והוצאות משפט בסך של 30,000 ₪.