קשר רנטאקר בע"מ נ' כהן ואח'

לפניי תביעה לפיצוי התובעת בגין נזקי הרכוש שנגרמו לרכב בבעלותה, עקב מעורבותו בתאונה מיום 30.11.2012 (להלן: התאונה).

דיון והכרעה

1. מכלל עדויות הצדדים, לא ייתכן חולק כי התאונה ארעה באופן הבא: רכבה של התובעת היה נהוג בידי מר שלי צורי (להלן: צורי), אשר הגיע לצומת המוביל, כשהיה בדרכו מכיוון צפון לכיוון תל אביב, ובהגיעו לנתיב ההשתלבות על המחלף, עף לעברו לפתע רכבו של צד ג' 1 (להלן: אבירם), אשר נזרק אל רכב התובעת עקב התנגשותו של רכב הנתבע 1 (להלן: כהן) ברכבו של אבירם.

    

2. התובעת טענה כי התאונה ארעה עקב אשמו הבלעדי של כהן, ותבעה את נזקיה מכהן ומן המבטחת לרכבו במועד התאונה, הנתבעת 2 (להלן: הפניקס).

    

3. להשלמת התמונה אציין, כי בכתב התביעה נטען כי רכבו של כהן היה הרכב שנזרק אל רכב התובעת. על כן, כהן והפניקס (להלן: הנתבעים) כפרו בנסיבות התאונה הנטענות על ידי התובעת וטענו, כי התאונה ארעה כאשר רכב התובעת נפגע מרכבו של אבירם. כפי שראינו לעיל, מחלוקת זו ירדה מהפרק.

    

4. עוד טענו הנתבעים, כי רכבו ש אבירם היה מעורב בתאונה עם רכבו של כהן, עקב עצירת רכבו של אבירם במקום אסור, וכי האשמים הבלעדיים בקרות האירוע הינם צורי ו/או אבירם. לחילופין נטען על ידי הנתבעים, כי האשמה להתרחשות התאונה מוטלת בשיעור מכריע על צורי ו/או אבירם (סעיף 12 לכתב ההגנה).

    

5. הנתבעים שלחו הודעת צד ג' כנגד אבירם וכנגד צד ג' 2 (להלן: הראל), אשר ביטחה את רכבו של אבירם במועדים הרלבנטיים לתובענה.