תא"מ 13830-03-13 פלאפון תקשורת בע"מ ואח' נ' חביב ואח'

1. התובעת הגישה כנגד הנתבעת תובענה בסכום קצוב לגביית סך של 2,448.11 ₪ בגין שירותי רט"ן בהם השתמש הנתבע ויתרת חוב בגין עלות ציוד 3 מכשירים סלולריים שרכש הנתבע מהתובעת.

התביעה הורכבה משני חלקים: הראשון סך 980.21 ₪ בגין אי תשלום עבור שימוש בשירותי הרט"ן בחודשים 15.3.12 עד 15.6.12 והשני בגין אי תשלום יתרת תמורת ציוד שרכש הנתבע מהתובעת בגין 3 מכשירים סלולריים ובסך 1,467.90 ₪.

הנתבע התגונן וטען כי התובעת הפרה את התחייבויותיה כלפיו כאשר חייבה אותו בתעריפים גבוהים מהמוסכם.

לטענתו ביקר בביתו סוכן המכירות של התובעת והחתים אותו על הסכם ההתקשרות לאחר שהעלה את תנאי ההסכם על הכתב על גבי דף נפרד. תנאים אלו לא באו לידי ביטוי בהסכם ההתקשרות ובחשבונות החודשיים שנשלחו אליו.

הנתבע לא הסתפק בהגנה כנגד התביעה והגיש תביעה שכנגד בסך 3,000 ₪ בגין חיוב דמי מנוי בתקופה שבה לא השתמש כלל בשירותי הרט"ן של התובעת וזאת בניגוד להתחייבותה כלפיו שלא לחייבו כלל בדמי מנוי.

2. אין מחלוקת כי בשנת 2009 רכש הנתבע מהתובעת 3 מכשירים סלולריים ו- 3 מנויים. הנתבע אף מאשר כי מכשירים אלו נועדו לו, לאשתו ולבנו וזאת על פי הסכם התקשרות שנחתם על ידי הנתבע ביום 28.8.09.

כמו כן, אין מחלוקת כי הנתבע ומשפחתו השתמשו בשירותי הרט"ן בתקופה הנתבעת וכי התשלומים והתמורה בגין המכשירים לא שולמו באותם החודשים.

טענתו של הנתבע בתמצית היא כי במשך תקופת השימוש במכשירים הנרכשים, חייבה אותו התובעת בתעריפים שונים מהמוסכם ולא זיכתה אותו בזיכויים שסוכן המכירות של התובעת התחייב בהם מולו.

התובעת לא התכחשה להתחייבויות סוכן המכירות ולגרסתה כל הזיכויים בוצעו כנדרש.

3. הנתבע נסמך בטענותיו על העתק ההסכם שנחתם במעמד הפגישה עם סוכן המכירות ואשר צורף להתנגדות כנספח ב' (להלן: "הסכם ההתקשרות") וכן מסמך שנערך בכתב ידו של סוכן המכירות באותו מעמד ואשר צורף כנספח ג' להתנגדות להגיש (להלן: "נספח ג'").

בהתאם טען לזיכוי בסך 1,080 ₪ הנחת הקצאה לפי 20 ₪ X 18 חודש, הנחת זמן אוויר למנייד מספרו מחברה אחרת בסך 3,240 ₪, חיובי יתר בגין חשבונית מיום 14.9.09 בסך 440 ₪, חיובי יתר בגין חשבונית 14.10.09 בסך 110 ₪, 3 מכשירים לרכב שלא סופקו, 400 ₪ נזק בגין חבלה שגרמו נציגי התובעת למכשיר הנוקיה שברשותו.

הנתבע אף הגיש תביעה שכנגד וטען כי רכש מהתובעת מנויים לשימוש בשירותי רט"ן כבר משנת 2001 וכי בניגוד למוסכם עם התובעת חויב בדמי שימוש קבועים למרות שלא השתמש במנויים אלה בתקופה מאוחרת יותר ובסך של בין 20 ל 50 ₪ בחודש.

לפיכך, תבע השבה של כ 3,000 ₪ מהתובעת.

4. דיון והכרעה:

התובעת מצרפת לתצהיר עדות ראשית מטעמה את הסכם ההתקשרות עם הנתבע (נספח א1).