תא"מ 13652-07-14 א.ו.נ. דינור בע"מ ואח' נ' פסח ואח'

1.התובעות עותרות לחייב את הנתבעים בנזק שנגרם לרכבם בתאונה מיום 4.10.13.

2.לטענת הנהג מטעם התובעות, ביום הארוע עמד הנהג מטעמן ברמזור בצומת גן ורדים בראשון לציון, בנתיב הימני מבין שניים המיועדים לפניה שמאלה והשתלבות בכביש 431. בנתיב משמאלו עמד רכב נהוג ע"י הנתבע ובו ישבה לצידו גם אשה, ככל הנראה רעייתו.

לאחר שהתחלף הרמזור לירוק, החלו שני הרכבים לפנות שמאלה על מנת להשתלב בכביש 431 המהיר, ברם לפתע סטה רכב הנתבע לתוך נתיבו של רכב התובעות, באופן שנגרמה תאונה בה נפגע רכבה של התובעות בצד שמאלי קדמי ורכבו של הנתבע בצד האחורי ימני.

3.גרסת הנתבע בכתב ההגנה הייתה כי הוא אכן פנה שמאלה, אבל עצר בצד הדרך כשרכב התובעות נוסע מאחוריו, לא שומר מרחק, וכך פגע בו בצידו האחורי.

4.הנתבע לא התייצב לדיון ואף לא אשתו שהייתה עדה לתאונה, ולמעשה עומדת לפני גרסתו של נהג התובעות בלבד ולאחר שלא הוזמה, יש לקבלה במלואה.

אציין למעלה מהצורך כי גרסתו של נהג התובעות הייתה מהימנה. הוא הסביר ושרטט את אופן התרחשות התאונה ואף הדגים בעזרת דגמי המכוניות, הוא אף הגיש תמונות של הצומת ממנו משתלבים לכביש המהיר וגרסתו מתיישבת עם מיקומי הנזקים ואופיים (להבדיל מגרסת כתב ההגנה). אמנם לא עומדת לנגד עיני כל גרסה נגדית, אבל גם אילו עמדה בפני, הרי שגרסת הנתבע מהווה הודאה כי הוא נסע במסלול השמאלי מבין השניים הפונים שמאלה ובמהלך הפניה, ככל הנראה החליט לעצור בצד. מובן שעצירה בצד היא עצירה בצד ימין וכדי לעצור הוא היה חייב לחצות את נתיבו של הנהג מטעם התובעות, דבר התומך בגרסת נהג התובעות.

אציין אף כי בהשתלבות לכביש המהיר אין מקום לעצור ועל כן התנהלותו של הנתבע תמוהה בכל מקרה.

5.אני קובעת, אפוא, כי התובעת הרימה למעלה מהצורך את הנטל המוטל עליה והוכיחה כי האחריות לתאונה מוטלת כל כולה על הנתבע.

6.אשר לנזק – הוגש דוח שמאי, קבלה על שכ"ט, חשבונית בגין התיקון ורכיבים אלה לא נסתרו בכל דרך. לטעמי, הפיצוי המבוקש בגין אי שימוש ברכב בזמן התיקון בסך 600 ₪ אף הוא סביר ומידתי. סך הנזק עומד, אפוא, על 10,714 ₪.

7.אשר על כן, אני מקבלת את התביעה ומחייבת את הנתבעים לשלם לתובעות סך 10,714 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית מיום הגשת התביעה (7.7.14) ועד התשלום בפועל. הנתבעים ישפו את התובעות בגין אגרה ששולמה לפי קבלות שתומצאנה ובגין שכר בטלת העד שפסקתי בסך 350 ₪. בנוסף, ישאו בשכ"ט עו''ד של התובעות בסך כולל של 1,800 ₪.

ניתן היום, ה' טבת תשע"ו, 17 דצמבר 2015, בהעדר הצדדים.