תא"מ 13630-06-14 אלדן תחבורה בע"מ נ' אגד אגודה שיתופית לתחבוה בישראל בע"מ

1.לפניי תביעה כספית ע"ס 10,959 ₪, בסדר דין מהיר שעילתה נזקי רכוש שנגרמו בתאונת דרכים שאירעה ביום 28.12.2012 בין כלי רכב, מ"ר 72-015-71 (להלן: "רכב התובעת") לבין כלי רכב, מ"ר 88-531-01 (להלן: "רכב הנתבעת") (ולהלן: "התאונה").

2.אין מחלוקת לעניין עצם קרות התאונה אלא שהצדדים חלוקים באשר לנסיבות התרחשותה ובאשר להיקף הנזק.

3.נערכה לפניי ישיבה מקדמית שבה נשמעו ראיות הצדדים, העידו הנהגים המעורבים בתאונה ועד ראייה נוסף מטעם הנתבעת.

4.בתום הדיון בתביעה, ולאחר שמיעת טענות הצדדים והעדויות, הגיעו ב"כ הצדדים להסדר לפיו הסמיכו הם את בית המשפט לפסוק בתביעה ובסכסוך על דרך הפשרה, ועל פי שיקול דעת בית המשפט, ללא הנמקה וללא גבולות, וזאת בהתאם לסמכות הנתונה לבית המשפט על פי סעיף 79א' לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984, לאחר שהובהר לצדדים כי עילות הערעור על פסק דין זה מצומצמות ביותר, באופן שקיים קושי משמעותי לערער עליו, וכי בית המשפט יכול לקבל את התביעה במלואה, לדחותה או לקבלה חלקית.

5.על סמך מכלול החומר המונח לפניי, לאור התרשמותי הבלתי אמצעית מהעדים במהלך חקירתם בבית המשפט, לאחר שבחנתי את מכלול חומר הראיות בתיק, בשים לב להגיון שבקרות התאונה ונסיבות התרחשותה ומוקדי הנזק ברכבים, תוך שאני לוקח בחשבון את טענותיהם ההדדיות של הצדדים ולאחר ששקלתי את כל השיקולים הרלוונטיים, הגעתי לכלל מסקנה כי דין התביעה להתקבל חלקית באופן שנהג רכב הנתבעת נושא באחריות לקרות התאונה ואילו נהג רכב התובעת נושא ברשלנות תורמת.

חרף העובדה שהצדדים הסכימו כי פסק הדין יינתן על דרך הפשרה וללא נימוקים, מצאתי לנכון ליתן הנמקה קצרה לביסוס מסקנתי, כפי האמור להלן:

5.1.העדים שהעידו מטעם הצדדים הותירו את נסיבות התרחשות התאונה לוטות בערפל מוחלט.

5.2.נהג רכב התובעת שינן כי אינו זוכר את נסיבות התאונה, לא היה בטוח בעניין אופן הפגיעה ברכבו, טען כי לראשונה הוא מדבר על האירוע בישיבת בית המשפט, וכי אין לו מושג מהיכן הגרסה שדווחה בטופס ההודעה על תאונה (ת/1) (עמ' 3, שורות 2-1 לפרוטוקול), והוא אף לא ידע למקם את רכב התובעת בעת קרות התאונה.

5.3.העדים מטעם הנתבעת נתנו גרסאות שאינן מתיישבות האחת עם השנייה, ואף נוגדות במובנים מסוימים.