תא"מ 13475-08-14 ש. שלמה חברה לביטוח בע"מ ואח' נ' פלסקוב ואח'

1.לפניי תביעה כספית בסדר דין מהיר שעילתה נזקי רכוש שנגרמו בתאונת דרכים שאירעה ביום 26.11.2013, בין כלי רכב, מ"ר 29-561-68 (להלן: "רכב התובעת") לבין כלי רכב, מ"ר 70-419-10 (להלן: "רכב הנתבעים") עליו נהג צד ג' (ולהלן: "התאונה").

2.אין מחלוקת לעניין עצם קרות התאונה אלא שהצדדים חלוקים באשר לנסיבות התרחשותה.

3.נערך לפניי דיון שבו נשמעו ראיות הצדדים, והעידו הנהגים המעורבים בתאונה.

4.בתום הדיון בתביעה, ולאחר שמיעת טענות הצדדים והעדויות, הגיעו ב"כ הצדדים להסדר לפיו הסמיכו הם את בית המשפט לפסוק בתביעה ובסכסוך על דרך הפשרה, ועל פי שיקול דעת בית המשפט, ללא הנמקה וללא גבולות, וזאת בהתאם לסמכות הנתונה לבית המשפט על פי סעיף 79א' לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984, לאחר שהובהר לצדדים כי עילות הערעור על פסק דין זה מצומצמות ביותר, באופן שקיים קושי משמעותי לערער עליו, וכי בית המשפט יכול לקבל את התביעה במלואה, לדחותה או לקבלה חלקית.

5.על סמך מכלול החומר המונח לפניי, לאור התרשמותי הבלתי אמצעית מהעדים במהלך חקירתם בבית המשפט, לאחר שבחנתי את מכלול חומר הראיות בתיק, בשים לב להגיון שבקרות התאונה ונסיבות התרחשותה ומוקדי הנזק ברכבים, תוך שאני לוקח בחשבון את טענותיהם ההדדיות של הצדדים ולאחר ששקלתי את כל השיקולים הרלוונטיים, הגעתי לכלל מסקנה כי דין התביעה להתקבל חלקית, באופן שנהג רכב הנתבעים יישא באחריות לקרות התאונה בשיעור 65% ואילו נהגת רכב התובעת תישא באחריות לקרות התאונה בשיעור 35%.

חרף הסכמת הצדדים למתן פסק דין על דרך הפשרה וללא נימוקים, מצאתי לנכון ליתן הנמקה קצרה לביסוס מסקנתי.

מדובר בתאונה שהתרחשה בנקודת השתלבות הכביש עליו נסע רכב הנתבעים עם כביש הראשי עליו נסע רכב התובעת. במילים אחרות, התאונה התרחשה בצומת. הצומת המדובר הינו צומת בלתי מרומזר, אך אין חולק כי לפני הכניסה לצומת מכיוון נסיעתו של רכב הנתבעים היה מוצב תמרור 'תן זכות קדימה' (עמ' 4, שורה 24 לפרוטוקול).

במצב דברים זה, היה על נהג רכב הנתבעים להאט את מהירות נסיעתו לקראת הכניסה לצומת, לוודא כי הכביש הראשי, עליו נסע רכב התובעת, פנוי וכי כניסתו לצומת לא תפריע לתנועה או תסכן משתמשי דרך אחרים, ורק אז להיכנס לצומת.

איני מקבל את הסברו של צד ג', לפיו לפני הכניסה לצומת הוא הסתכל לכביש ולא ראה "שום דבר" ולא את רכב התובעת ולפתע הרגיש את המכה (עמ' 5, שורות 24-22 לפרוטוקול). רכב התובעת לא הגיח לצומת יש מאין הוא הגיח לצומת מכיוון שהוא נסע על הכביש הראשי. ואיני מקבל את טענתו של צד ג' כי כאשר הסתכל לכביש לא היה כל כלי רכב וכאשר נכנס לצומת התרחש המפגש בין הרכבים. לו היה נטען על ידי צד ג' כי לקראת כניסתו לצומת הוא הבחין ברכב אולם האחרון היה במרחק שאיפשר לרכב הנתבעים להשתלב בכביש ללא הפרעה לתנועה, אזי ניתן היה להבין זאת. ברם, תיאור נסיבות התאונה על ידי צד ג' פשוט נראה חסר ובלתי הגיוני בעליל, ולא בכדי.