תא"מ 1344-05-16 קווים תחבורה ציבורית בע"מ נ' מטלון ואח'

לפניי מונחת להכרעה תביעה שהגישה התובעת ביחס לנזקי רכוש שנגרמו לאוטובוס שבבעלותה במהלך תאונת דרכים שעל נסיבותיה חלוקים הצדדים ואשר מצריכה הכרעה בשאלת האחריות לה.

טענות הצדדים בתמצית

1.לטענת התובעת, ביום 12/11/15 בשעה 9:15 לערך, עת נסע האוטובוס בנתיבו בקרית אונו, הגיחה לפתע מתוך חנייה רכב הנתבעת 1 ונכנסה לנתיב נסיעת האוטובוס, פגעה בו והסבה לו נזקים, כמפורט בדו"ח השמאי שצורף לכתב התביעה.

2.הנתבעות טוענות, כי רכבן לא היה מעורב בתאונה נשוא כתב התביעה ובכלל. מדובר ברכב ליסינג אשר הוחזר ללא כל שריטה או נזק. לטענת הנתבעת 1, עת עמד רכבה בחנייה ניגש אליה נהג האוטובוס וטען בפניה כי רכבה פגע ברכבו. הנתבעת 1 לא החלה כלל בנסיעה ובעוד שלאוטובוס נגרם נזק רב לחזית הרי שלרכבה לא נגרם כל נזק. לפיכך, מבקשים הם לדחות את התביעה.

דיון והכרעה

3.בפתח דיון ההוכחות שנערך בפניי, הציגו הצדדים את ראיותיהם לתמיכה בגרסתם. התובעת הציגה תמונות לפיהן ניכרת פגיעה באוטובוס בפגוש אחורי שמאלי, וברכב הנתבעת בחלק הימני קדמי, ואילו הנתבעים הציגו תמונות שלטענתם מעידים כי רכבם לא נפגע בתאונה כלל.

4.בעדותו, טען נהג האוטובוס כי בעת נסיעתו בכביש חד סטרי, רכב הנתבעת, שחנה בצד שמאל בין מכוניות, ביקש לצאת מהחניה ופגע ברכבו תוך תלישת הטמבון האחורי שמאלי של האוטובוס, כמודגם בתמונות שצירפה התובעת. לגרסתו, שמע הוא רעש ואז הבחין במראה ברכב הנתבעת באלכסון וחוזר לאחור חזרה לחניה. הנהג ירד מיד, אולם בשל הפרעה לתנועה המשיך הלאה ואז חזר וצילם את התמונות מהמקום. לטענתו, הנתבעת 1 התנצלה בפניו ואמרה לו כי לא ראתה אותו.

הנתבעת 1 העידה, כי נכנסה לרכבה ובעת שהיא בעמידה מוחלטת שמעה בום. נהג התובעת ניגש אליה והראה לה את הפגיעה בפגוש האחורי שהיה שבור, אך ברכבה לא הבחינה בפגיעה. לטענתה, התמונה שמדגימה את הטסה של רכבה כפגועה הינה פגיעה שקרתה קודם לכן, וגם השריטות ברכב אף הן נגרמו ממקרים אחרים. לטענתה, נהג האוטובוס פנה אליה כיון שהיתה היחידה ברחוב, וכי התנצלה בפניו כי חשבה בתחילה שהיא אשמה. הרכב שלה הוחזר על ידה מבלי שתיקנה אותו ולטענתה יתכן שהטסה התיישרה תוך כדי נסיעה.

5.לאחר שמיעת עדויות הצדדים ועיון בתמונות הנזק, מצאתי לאמץ ולהעדיף את גרסת התובעת שעדות נהגה היתה מהימנה לכל אורכה, בעוד שעדותה של הנתבעת 1 היתה בלתי מהימנה בעליל, מלאת סתירות וחסרת כל היגיון. אין ספק, כי תמונות הנזק שהציגה התובעת תומכים בגרסתה לפיה נגרמו לאוטובוס נזקים מאחור, ואף לרכב הנתבעת נגרמו שריטות בפגוש ימני קדמי ובכנף הימני מעל לגלגל הרכב, וכן נזק לטסה של הגלגל הימני. הנתבעת שחשה אשמה התנצלה בפני הנהג במקום, אולם מצאה לנכון לחזור בה מקבלת האחריות לתאונה תוך העלאת טיעונים חסרי כל היגיון כדוגמת הטיעון לפיו נהג האוטובוס פנה אליה רק כי היתה היחידה ברחוב. והרי עצם היותה היחידה ברחוב רק מחזק את טיעון התובעת לפיה היתה היא זו שפגעה באוטובוס כיון שברור שלא היו אחרים נוהגים ברכבם באותה עת שיכלו היו לגרום לתאונה. וכי מה סברה הנתבעת? כי נהג האוטובוס יפנה למי שלא היה במקום?! עצם נוכחותה היחידה במקום והתנצלותה מעידים על הודאתה והכרתה באשמתה.