תא"מ 13399-01-16 אלדן תחבורה בע"מ ואח' נ' ארליכמן ואח'

1.לפניי תביעה ותביעה שכנגד כספיות, בסדר דין מהיר, שעילתן נזקי רכוש שנגרמו בתאונת דרכים מיום 11.10.2015, בין כלי רכב, מ"ר 44-814-33 שבעת התאונה היה בבעלות התובעת והנתבעת שכנגד (להלן: "רכב התובעת") לבין כלי רכב, מ"ר 22-199-32 שבעת התאונה היה נהוג בידי הנתבעת 1 ובבעלות הנתבעת 2 והתובעת שכנגד (להלן: "רכב הנתבעות") (ולהלן: "התאונה").

2.אין מחלוקת לעניין עצם קרות התאונה אלא שהצדדים חלוקים באשר לאחריות לקרות התאונה ולעניין היקף הנזק.

3.נערכה לפניי ישיבת הוכחות שבה נשמעו ראיות הצדדים, והעידו הנהגות המעורבות בתאונה.

4.בתום הדיון בתביעה, ולאחר שמיעת טענות הצדדים והעדויות, הגיעו ב"כ הצדדים להסדר, לפיו הסמיכו הם את בית המשפט לפסוק בתביעה ובסכסוך על דרך הפשרה, ועל פי שיקול דעת בית המשפט, ללא הנמקה וללא גבולות, וזאת בהתאם לסמכות הנתונה לבית המשפט על פי סעיף 79א' לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984, לאחר שהובהר לצדדים כי עילות הערעור על פסק דין זה מצומצמות ביותר, באופן שקיים קושי משמעותי לערער עליו, וכי בית המשפט יכול לקבל את התביעה במלואה, לדחותה או לקבלה חלקית.

5.על סמך מכלול החומר המונח לפניי, לאור התרשמותי הבלתי אמצעית מהעדות במהלך חקירתן בבית המשפט, לאחר שבחנתי את מכלול חומר הראיות בתיק, בשים לב להגיון שבקרות התאונה ונסיבות התרחשותה ומוקדי הנזק ברכבים, ותוך שאני לוקח בחשבון את טענותיהם ההדדיות של הצדדים, ולאחר ששקלתי את כל השיקולים הרלוונטיים, הגעתי לכלל מסקנה כי דין התביעות להתקבל חלקית, באופן שנהגת רכב הנתבעות תישא באחריות לקרות התאונה בשיעור של 85% ואילו נהגת רכב התובעת תישא באחריות לקרות התאונה בשיעור של 15%.

הגם שהצדדים הסמיכוני לפסוק על דרך הפשרה וללא נימוקים, מצאתי ליתן הנמקה תמציתית לביסוס מסקנתי:

5.1.ככלל, אני מעדיף את גרסתה של נהגת רכב התובעת, שהתיישבה הן עם מוקדי הנזק ברכבים והן עם הודאתה בכתב של הנתבעת 1, לפיה היא נכנסה לצומת בניגוד לאור אדום ברמזור שבכיוון נסיעתה (ת/3), על פני גרסתה של נהגת רכב הנתבעות שהייתה מתחמקת, ולא הקרינה אמינות.

5.2.מוקדי הנזק ברכבים המעורבים בתאונה – ברכב התובעת בכנף השמאלית הקדמית וברכב הנתבעות בחזית הימינית – מצביעים על כך שרכב התובעת היה בשלב מתקדם יותר של חציית הצומת, כפי שגם נהגת רכב הנתבעות הודתה בחקירתה הנגדית (עמ' 4, שורות 15-14 לפרוטוקול). כך, שהיה על נהגת רכב הנתבעות, שמצאה את עצמה "תקועה" בתוך הצומת, כאשר אור אדום דולק ברמזור שבכיוון נסיעתה, לאפשר לרכב התובע לחלוף על רכב הנתבעות.

5.3.מכאן, שעיקר האחריות לקרות התאונה חל על נהגת רכב הנתבעות.