תא"מ 13232-10-13 אמבולנס אוראל בע"מ נ' אמבולנס א.מ מגן 24 בע"מ

1.התובעת הגישה תביעה כספית כנגד הנתבעת ע"ס 3,780 ₪.

התובעת טענה בתביעתה כי סיפקה לנתבעת שירותי הסעת חולה דיאליזה באמצעות אמבולנס בחודשים יוני ויולי 2012 ומגיע לה מהנתבעת את סכום התביעה בגין השירותים הנ"ל.

התובעת צרפה לכתב התביעה חשבונית מס 6996 ע"ס 720 ₪ וחשבונית מס 6997 ע"ס 3,060 ₪ (להלן: "החשבוניות").

התובעת טענה גם שהחשבוניות מולאו בכתב יד של אחד האחים, הבעלים של הנתבעת, וכל פניותיה לנתבעת לשלם לה את התמורה בגין החשבוניות לא נענו מתירוצים שונים.

2.הנתבעת הגישה כתב הגנה בתיק והעלתה טענה מקדמית לדחיית התביעה על הסף מחמת העדר יריבות וטענה כי מעולם לא היו יחסים עסקיים בינה לבין התובעת וכי במקרה נשוא התביעה, התובעת הובילה את החולה לכיוון אחד והנתבעת הובילה אותו לכיוון הנגדי, וכי ההתקשרות עם הנתבעת היתה ישירה מול חולה הדיאליזה.

הנתבעת טענה כי מעולם לא הזמינה מהתובעת נסיעות כאלה או אחרות.

לטענת הנתבעת היא לא קיבלה את המגיע לה בגין הסעת החולה, מאחר והתברר לה כי בעת הרלוונטית לתביעה זו, החולה לא היה זכאי לקבל הוצאות נסיעה באמבולנס מקופת חולים, וכנראה שגם התובעת לא קיבלה את המגיע לה מקופת חולים מאותם נימוקים.

הנתבעת טענה גם כי כעבור חצי שנה לאחר ביצוע הנסיעות נשוא התביעה, ניתן לאותו חולה אישור מטעם קופ"ח עבור פינוי באמבולנס וכי היא מבצעת את כל ההסעות של החולה והדבר צורם לתובעת.

הנתבעת הוסיפה לטעון כי החשבוניות לא מולאו ע"י מי מטעמה.

3.בדיון מיום 14/7/14 העיד ונחקר מר חיים ביטון מטעם התובעת ומר אילון שפרבר מטעם הנתבעת, אשר חזרו על טענות הצדדים.

דיון והכרעה: