פלאפון תקשורת בע"מ נ' אבו האדיר

1.לפניי בקשה מיום 30/10/17 (להלן: "הבקשה") לביטול פסק דין אשר ניתן בהעדר הגנה ביום 02/04/17 (להלן: "פסק הדין").

התובענה דנן, תביעה כספית, אשר הועמדה על סך של 21,414.46 ₪ ובבסיסה חיובים נטענים בגין שירותים ומכשירי תקשורת שסיפקה ומכרה התובעת לנתבע.

2.ניתן לבטל פסק דין שניתן במעמד צד אחד בשתי עילות: ביטול מתוך חובת הצדק וביטול מכוח שיקול דעתו של בית המשפט.

בית המשפט מאבחן בין פסק דין אשר ניתן על פי צד אחד שלא כהלכה, לבין פסק דין אשר ניתן אומנם כהלכה אך לבית המשפט הסמכות לבטלו לפי שיקול דעתו.

3.במקרה שלפניי, עולה מאישורי המסירה ומהמסמכים שהוגשו לתיק, כי כתב התביעה הומצא כדין לנתבע, ביום 24/01/17 באמצעות אמו (לבקשה למתן פסק דין בהעדר הגנה צורף אישור מסירה וכן תצהיר מטעם המוסר בו נכתבו פרטי המסירה ופרטי החותם על אישור המסירה).

יש לציין בעניין זה כי אף מסירת פסק הדין והאזהרה אודות פתיחת תיק ההוצל"פ נשלחו לאותה הכתובת ולא הוגשה מטעם הנתבע אסמכתא כלשהי בדבר מקום מגורים אחר, בזמן הרלוונטי לביצוע המסירות.

רואה אני אפוא במסירה שבוצעה כמסירה כדין, ואין מקום לבטל את פסק הדין מחובת הצדק.

4.         בנסיבות אלה יש לבחון את ביטול פסק הדין במסגרת שיקול דעת בית המשפט.

במסגרת זאת, נשאלות שתי שאלות: מהי סיבת המחדל – האם יש בפי המבקש טעם להצדקת אי הגשת כתב ההגנה;  מהם סיכויי ההגנה – האם הביטול יצמיח למבקש תועלת דהיינו: האם יש בפיו עילת הגנה מפני התובענה (ראו: ע"א 5000/92 בן-ציון נ' גורני, פ"ד מח (1) 830, 835-836).