תא"מ 13106-09-15 אלדן תחבורה בע"מ נ' בנון

1.לפניי תביעה כספית בסדר דין מהיר בגין נזקי רכוש שנגרמו בתאונת דרכים מיום 18.03.2015, בין כלי רכב, מ"ר 43-431-32 שבעת התאונה היה בבעלות התובעת (להלן: "רכב התובעת") לבין כלי רכב, מסוג משאית, מ"ר 52-196-50 שבעת התאונה היה נהוג בידי הנתבע 1 (להלן: "המשאית") (ולהלן: "התאונה").

2.התובעת טוענת כי האחריות לתאונה מוטלת על נהג המשאית, כאשר בעוד רכב התובעת נסע בכביש איילון צפון בסמוך ליציאה למחלף דרך השלום בתל אביב סטתה משאית שנסעה משמאל לרכב התובעת ופגעה בחלקו האחורי השמאלי של רכב התובעת.

מנגד, טוען הנתבע כי האחריות לקרות התאונה מוטל על נהגת רכב התובעת אשר סטתה שמאלה לעבר נתיב נסיעתה של המשאית.

למעשה, אין מחלוקת לעניין עצם קרות התאונה אלא בעניין נסיבות קרות התאונה.

3.נערכה לפניי ישיבת הוכחות שבה הוצגו ראיות הצדדים, העידו הנהגים המעורבים בתאונה ושתי עדות ראייה נוספות מטעם התובעת אשר ישבו ברכב התובעת בעת התאונה.

4.עתה נותר לדון ולהכריע בתובענה.

5.על יסוד החומר המונח לפניי, לאור התרשמותי הבלתי אמצעית מהעדים במהלך חקירתם בבית המשפט, ולאחר שבחנתי את מכלול חומר הראיות בתיק, בשים לב להגיון שבקרות התאונה ונסיבות התרחשותה ומוקדי הנזק ברכבים, תוך שאני לוקח בחשבון את טענותיהם ההדדיות של הצדדים, ולאחר ששקלתי את כל השיקולים הרלוונטיים, הגעתי לכלל מסקנה כי דין התביעה להתקבל חלקית, באופן שאחריותו של נהג המשאית לקרות התאונה תעמוד על שיעור של 70% ואילו אחריותה של נהגת רכב התובעת לקרות התאונה תעמוד על שיעור של 30%.

מסקנתי זו מבוססת על יסוד הנימוקים המובאים להלן: