תא"מ 13074-09-13 אינטרכב חדרה 12 (2011) בע"מ נ' יונס ואח'

ראשיתה של התובענה שלפניי כתובענה על סכום קצוב אשר הוגשה ללשכת ההוצאה לפועל כנגד הנתבע 1 (בנו של הנתבע 2). לימים, ובהסכמה, תוקנה התובענה והנתבע 2 הוסף כנתבע נוסף כאן.

לשיטת התובעת, נערכה בינה לבין הנתבע 1 עסקת טרייד-אין במסגרתה רכש הנתבע 1 רכב ספורט מסוג פורש מ.ר. 69-777-28 ביום 15.8.12 בתמורה לרכב מסוג אאודי TT ולתשלום שחולק כדלקמן:

סך של 1,000 ₪ במזומן, סך של 20,000 ₪ בהלוואה שנלקחה מבנק ירושלים, סך של 50,000 ₪, באמצעות הלוואה שנלקחה מחברת אקסטראקאר בע"מ וכן שיק בסך של 7,000 ₪ משוך ליום

30.3.13 מחשבון אביו של הנתבע 1 – הוא הנתבע 2.

לשיטתה, התחייב הנתבע 1 לסילוק החוב כלפי התובעת, אך משחולל השטר התנער מאחריותו ומכאן תביעתה כנגדו. יובהר כי השטר המחולל כאמור נמשך ע"י הנתבע 2, מי שאף חתם על הסכם המכירה, ומכאן – עילת התביעה כנגדו.

הנתבע 1 טען כי אין כל מסמך הקושר אותו לעסקה הנטענת, וכי מעולם לא התחייב בכל התחייבות כלפי התובעת – התחייבות שנטל על עצמו הנתבע 2 כעולה מן המסמכים. לפיכך ביקש נתבע זה לדחות את התביעה כנגדו.

הנתבע 2 טען כי הגם שהתחייב כמפורט בכתב התביעה, הרי שאת השטר נתן כשטר בטחון בלבד, להבטחת תקינותו של הרכב הנרכש, ואולם זמן קצר לאחר עריכת העסקה כאמור נתגלתה נזילת שמן ברכב והתברר כי זה סובל מבעיה קשה של נזילת שמן המחייבת תיקון. לטענתו, פנה בעניין זה אל בעליו הקודמים של הרכב – מבעלי התובעת – וזה התחייב כלפיו כי יבוצע קיזוז מיתרת החוב. לשיטתו, בהמשך ניסה לערוך פוליסת ביטוח מקיף לרכב, ואלם אז נתקל בקושי שבירור של סוכן הביטוח לאיתור מקורו של קושי זה העלה כי מדובר ברכב שעבר תאונה בה הוכרז כאובדן להלכה. במצב הדברים החדש – כך טען – פנה שוב אל נציגי התובעת – ובהסכמה הוחלט כי השיק בסך של 7,000 ₪ האמור יבוטל כקיזוז לכל נזקיו כאמור.

מכל אלו מבקש הנתבע 2 לדחות את התביעה כנגדו.

לאחר ששמעתי את עדויות הצדדים ובחנתי את ראיותיהם, הגעתי לכלל מסקנה כי דין התביעה כנגד הנתבע 1 להידחות, בעוד שהתביעה כנגד הנתבע 2 – דינה להתקבל, ואבהיר:

1.עיון בנספחי כתב התביעה מלמדים כי הסכם המכירה נערך בין התובעת לנתבע 2 – כעולה מחתימותיו.

2.ההמחאה שנועדה להשלמת התמורה משוכה מחשבונו של הנתבע 2.