תא"מ 12773-06-14

ב"כ הצדדים הסמיכוני ליתן פסק דין על דרך הפשרה כאמור בסעיף 79א(א) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד – 1984 על סמך החומר שצורף לכתבי טענות הצדדים ועל סמך טיעוני הצדדים לפני.

התובעים נתנו לנתבעת שירותים שונים במסגרת תוכנית שיזם המשרד לאזרחים ותיקים. שכרם של התובעים נגזר לפי שעות העבודה שביצעו בפועל בתוספת 35 שעות ניהול, בהתאם להסכם שנכרת בין הצדדים. על פי ההסכם, כל צד רשאי להפסיק את ההתקשרות בהתראה של 30 ימים.

התובעים טוענים, כי קיבלו הודעה על הפסקת עבודתם לפני תום התקופה החוזית. התובעים עותרים לפיצוי בגין תקופת ההודעה המוקדמת, מאחר ולטענתם, הנתבעת ויתרה על עבודתם במהלך תקופה זו, אולם לא פיצתה אותם בגין אי מתן הודעה מוקדמת. לטענתם, התובע מס' 1 זכאי לפיצוי בגין אי העסקתו בתקופת ההודעה המוקדמת בסך של 30,061 ש"ח עבור 19 ימי עבודה מתום חופשתו אליה יצא ללא כל קשר ועד ליום סיום הקשר בין הצדדים עם תום ההודעה המוקדמת. התובעת מס' 2 זכאית לטענתה, לפיצוי בסך 38,127 ₪ בגין 23 ימי עבודה.

הנתבעת אינה מכחישה שהחליטה לסיים את העסקת התובעים טרם סיום התקופה על פי החוזה וזאת לאור התקדמות התוכנית והתגבשותה דבר שצמצם את הצורך בשירותי התובעים. הנתבעת מכחישה את טענות התובעים לפיהן ויתרה על עבודתם בתקופת ההודעה המוקדמת ולטענתה, היה על התובעים להמשיך ולהעניק משירותיהם במהלך תקופת ההודעה המוקדמת על מנת להיערך לפרידה מסודרת. הנתבעת מציינת, כי הובהר לתובעים, כי עליהם להמשיך במתן שירותים אולם התובעים עשו דין לעצמם וביטלו פגישות ופעילויות מתוכננות והוציאו עצמם לחופשה מהיום למחר. הנתבעת אף חולקת על הסכומים הנתבעים על ידי התובעים.

לאחר שעיינתי בכתבי הטענות, המסמכים שצורפו ולאחר ששקלתי את טענות באי כוח הצדדים, אני פוסקת על דרך הפשרה, כדלקמן:

א.הנתבעת תשלם לתובע מס' 1 סכום של 21,000 ₪ ולתובעת מס' 2 סכום של 26,500 ₪.

ב.בנוסף לאמור לעיל, תשלם הנתבעת שכר טרחת עו"ד בשיעור 17% בתוספת מע"מ כחוק מהסכום הכולל בסעיף א' לעיל וכן החזר אגרה ששולמה משוערכת להיום.