בן ברוך נ' נבון

בפני תביעה שהגיש התובע נגד הנתבע, שכנו, לתשלום פיצויים בגין נזקים שנגרמו לטענתו בשל עבודות שביצע הנתבע בחצר ביתו. כמו כן, ביקש התובע להורות לנתבע לציית לגבולות המגרשים ולהסיר הגדר שבנה הנתבע תוך הסגת גבולו של התובע, כפי שיפורט להלן.

הרקע העובדתי וטענות הצדדים בתמצית

1. התובע הינו הבעלים של בית ברחוב הירדן 10 בקרית שמונה, הידוע כגוש 13196 חלקה 76 מגרש 17/2. הנתבע רכש את ביתו המצוי בשכנות צמודה לבית התובע, מגרש 23 הסמוך לו ממזרח, והחל בשיפוצו, אשר כלל על פי הנטען, עבודות חפירה, עקירת עצים בגבול המגרשים והריסת מקלט אשר היה שייך לשני הבתים. התובע טוען לנזקים שנגרמו לו עקב ביצוע העבודות בדמות הריסת גדר, סדקים וערעור יציבות שטח הבטון בהתאם וכמפורט בחוות דעת המהנדס מטעמו, מר מלכה משה מחברת יעדים הנדסה אזרחית בע"מ (נספח ד' לכתב התביעה המתוקן). בנוסף לטענת התובע, הנתבע בנה את הגדר החדשה בשטח מגרשו של התובע ותוך הסגת גבולו.

    

2. הנתבע כופר בטענות התובע, הן לעניין הנזקים הנטענים ושיעורם והן לעניין הטענה להסגת גבול שטחו של התובע. לעניין הנזקים נטען כי משטח הבטון הינו ישן ובלוי, בנוי טלאים טלאים אשר נבנה שלא כדין ולא חוזק כנדרש, באופן שלא הוכח כי נזקיו הנטענים נגרמו כתוצאה מהעבודות שביצע הנתבע. עוד נטען, כי התובע לא הניח תשתית ראייתית מספקת להוכחת הנזקים הנטענים, ולהמחשה נטען כי בכתב התביעה הראשון אשר הוגש לבית המשפט לתביעות קטנות הועמדו נזקי התובע על סך של 21,305 ₪ בלבד. באשר לגבולות נטען כי הנתבע הציב גדר במבוק על חשבונו בסמוך לגבול המגרשים, המצויה כולה בשטח הנתבע; כי לא התקרב לקו הגבול; כי קו הגבול שהיה קיים בין הצדדים נותר כפי שהיה; וכי עמודי הגדר הישנה שהוצבו בקו הגבול עומדים על תילם. יוסף כי בסעיף 21 לכתב ההגנה המתוקן התבקש בית המשפט על ידי הנתבע למנות מודד מוסמך מטעמו אשר תוצאותיו יקבעו את תוצאות ההליך.

    

   ההליך

3. ראשיתו של ההליך בתביעה קטנה אשר הועברה בהחלטה מיום 14/7/13 לדיון בבית משפט השלום. בגדרי החלטה מיום 25/3/14 של המותב הקודם בדין, כבוד השופט דניאל קירס, הובהר כי נפקותה של ההחלטה הינה מעבר לדיון בסדר דין מהיר והצדדים נדרשו להשלים כתבי טענותיהם בהתאם.

    

4. במסגרת הדיון מיום 14/4/15 הסכימו הצדדים על מינוי מודד מוסכם כמומחה מטעם בית המשפט. בהחלטת המינוי התבקש המומחה לערוך תשריט מדידה בקשר לשתי החלקות מושא התביעה. צוין כי המדידה תפרט הן את הגבול בין המגרשים, הן את התכסית המצויה עליהם בדגש על התכסית בגבול ובסמוך לגבול משני הצדדים לרבות גדר רשת, גדר במבוק, מסלעה, צינור מים של התובע, משטחי בטון משני הצדדים, וכן ככל שישנם מסמכים המראים שהיה במקום מקלט, גם את מיקום המקלט.

   במקביל ניתן בהסכמת הצדדים צו המורה לכל צד להימנע מביצוע כל מעשה בעצמו או באמצעות אחר שיש בו כדי לשנות את המצב הקיים בגבול בין שני המגרשים או בשטח הנמצא עד 3 מטר מהגבול בכל צד (לרבות שינוי תכסית). (ראו פרוטוקול מיום 14/4/15; החלטה מיום 25/5/15).

    

5. ביום 10/9/15 הוגשה חוות דעתו של המודד המומחה מטעם בית המשפט, מר חוראני נביל. בנוסף, השיב המומחה לשאלות הבהרה.

    

6. ביום 12/3/17 נחקר המומחה מטעם התובע על חוות הדעת שצורפה לכתב התביעה המתוקן באשר לנזקי התובע הנטענים.

    

7. ביום 29/10/17 התקיים דיון הוכחות נוסף במסגרתו נחקרו התובע, רעייתו של התובע והנתבע. לאחריו הוגשו סיכומי הצדדים בכתב.

    

   דיון והכרעה

    

8. לאחר שעיינתי בחומר שלפני, שמעתי חקירות העדים וטענות הצדדים, מצאתי מקום לקבל התובענה בעיקרה.

9. אנמק בתמציתיות החלטתי, בהתאם להוראת תקנה 214 טז(ב) לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד-1984.

   קו הגבול בין המגרשים

    

10. כרקע, עולה מחוות דעת המומחה מטעם בית המשפט כי האזור מאופיין כאזור מגורים מטופח, בו בניה עצמית צמודת קרקע, וכי על שטח המגרשים חלה תוכנית מפורטת מספר ג/8367 המהווה שינוי לתוכנית מתאר מספר ג/3651. בתאריך 6/7/2005 אושרה תוכנית 1-05-37 שהוכנה על פי חוק רישום שיכונים ציבוריים (תוכנית תרש"צ), בה הוגדר מגרש התובע כמגרש מספר 54 (במקום 17/2) ומגרש הנתבע כמגרש מספר 55 (במקום 23). בנוסף, צוין בחוות הדעת כי קיימת התאמה טובה מאוד, ובסטיות של ס"מ בודדים, בין הגבול שנקבע על ידי המומחה מטעם בית המשפט, לבין הגבול כפי שהוגדר במפה שהוגשה מטעם התובע (שנערכה על ידי סבאג מהנדסים בע"מ) והמפה שהוגשה מטעם הנתבע (שנערכה על ידי המודד מוגרבי נופל) (סעיף 8.2 לחוות הדעת; הודעת הנתבע לבית המשפט מיום 5/1/15).

     

11. עוד צוין בחוות הדעת, כי שביל הגישה למגרש התובע העשוי בטון ואשר נוצר בשלבים לפני כמה שנים הינו גבוה משביל הגישה למגרש הנתבע בכ – 30 ס"מ באזור השער מצד צפון ובכ- 80 ס"מ מול בנייני התובע והנתבע; שביל הנתבע עשוי בטון שנוצר בתקופה האחרונה; כי קיימות שאריות של גדר רשת ישנה ועמודי ברזל שהוו תמיכה לגדר כמתואר במפה (תמונה מס' 4); כי קיימת גדר בקטע הצפוני הבנויה במבוק ופרופילי ברזל, כמו כן קטע נוסף של גדר במבוק הקשורה לעמודי הברזל (תמונות 2,3,4); קיים קו מים עילי המשתרע מהכניסה לשביל עד לארון החשמל (תמונות 1,2,3,4); קיימת מסלעה מתחת לגדר הבנויה במבוק ופרופילי ברזל בצורה לא מושלמת וללא עבודות גמר כמקובל, תוך השארת רווחים בין הגדר לקרקע בצד התובע (תמונות 6,7,8); בצמוד לגבול קיימים שלושה עצי דקל בוגרים ועץ זית (תמונות 3,6,8,9); קיים קונטיינר במגרש הנתבע וצמוד לגבול התובע כמתואר במפה (תמונה 5).

     

12. בשאלות הבהרה שנשלחו למומחה נתבקש המומחה להבהיר האם יש הסגת גבול או פלישה מצד הנתבע לצד מגרש התובע. במכתב תשובה מתוקן לשאלות הבהרה מיום 19/10/15 הבהיר המומחה לעניין הסגת הגבול ופלישת הנתבע למגרש התובע כדלקמן:

     

    "א. בהתייחס אך ורק למיקומו של הגדר שנבנה והוקם לאורך הגבול המשותף בין התובע לנתבע, קיימות השגות גבול בשני הצדדים בגדלים קטנים ולא אחידים כמתואר במפה המצורפת לחוות הדעת (ראה מילואה).

    בהתייחס לתחום עבודות הכשרת השטח שלאורך הגבול המשותף שנעשו לצורך ביצוע עבודות הפיתוח שבוצעו לאורך הגבול המשותף, קיימות השגות גבול לתוך שטח התובע." (ההדגשה אינה במקור)

     

13. מהות הסטיות בין הגדר כפי שהוקמה ובוצעה בשטח, לבין הגבול המשותף כפי שנקבע בחוות הדעת, פורטה בס"מ בסעיף ב' למסמך לתשובות ההבהרה. הסגת הגבול של תחום עבודות הכשרת השטח שלאורך הגבול המשותף שבוצעו לצורך עשיית הגדר ועבודות הפיתוח פורטה בס"מ בהמשך סעיף ב' בעמוד 2 למכתב (ראו: סעיפים 8.4.6 –8.4.8 לחוות הדעת; סעיף ב', עמ' 1 ו- 2 למכתב תשובות לשאלות הבהרה; המפה והתמונות המצורפות לחוות הדעת).

     

14. כמו כן, הובהר בסעיף ג' לתשובות ההבהרה כי בכל הקשור למיקום האלמנטים עליהם הצביע המומחה מטעם התובע, מר משה מלכה, קיימת חריגה מסוימת ובגדלים שונים בהתייחס לעבודות שביצע לכאורה הנתבע לכיוון מגרש התובע.

     

15. הלכה פסוקה היא כי "הגם שעדות מומחה אינה שונה מכל עדות הבאה בפני בית המשפט, יש להניח כי משהחליט בית המשפט למנות מומחה מטעמו בכדי שיביא בפני בית המשפט נתונים מקצועיים רלוונטיים להכרעה בסכסוך שבפניו, יאמץ הוא את ממצאי המומחה בהיעדר סיבה משמעותית ובולטת שלא לעשות כן." (גורן סוגיות בסדר דין אזרחי (מהדורה 12, 2015), עמ' 435).

     

16. אשר על כן, משחוות דעתו של המומחה מטעם בית המשפט יחד עם תשובות ההבהרה מעגנת דבר הסגת גבולו של התובע על ידי הנתבע ומשהמומחה לא נחקר על חוות דעתו על ידי מי מהצדדים ובשים לב לאמור בסעיף 21 לכתב ההגנה כאמור לעיל - דין התביעה ברכיב זה להתקבל.

     

17. יוסף כי עדות הנתבע בפני, לפיה לכאורה כל מה "שעשה בבית" הינו על סמך מדידה - אינה מקובלת עלי ואינה מהימנה בעיני. הנתבע העיד כי לכאורה שכח את שם המודד, על אף ששילם לו לכאורה פעמיים.

     

18. הנתבע העיד עוד כי "זרם" עם המצב בשטח ואמר לקבלן לכאורה "אתה לא פוגע לו" באופן שלשיטתו הגדר כולה נבנתה בשטח שלו (עמ' 23 לפרוטוקול מיום 29/10/17, שורות 16-19). ברם, הנתבע לא הניח בפני בית המשפט את תוכנית המדידה לפיה כביכול בוצעו העבודות, ואף נמנע מלהביא לעדות מטעמו את המודד או הקבלן לתמיכה בגרסתו. הימנעותו של הנתבע מהבאת ראיות מהותיות מעין אלה נזקפת לחובתו, בראי ההלכה הידועה בדבר הימנעות מהבאת ראיה.

     

19. לזאת יש להוסיף את אמירות ב"כ הנתבע לפרוטוקול מיום 14/1/16 בעמ' 8 לפיהן "איפה שצריך להחזיר את הגדר לחלק שלנו נחזיר."

     

20. לנוכח כל האמור אני מקבלת את התביעה בעניין זה ומורה לנתבע לסלק את ידו ואת כל שבבעלותו המצוי בחלקת התובע, לרבות התאמת הגדר והזזתה לגבול המשותף בהתאם וכאמור בסעיף ב' לתשובות הבהרת המומחה מיום 19/10/15. ראה בנוסף המפה אשר צורפה לחוות דעת המומחה והמילואה קנ"מ 1:100 ונקודות הציון A – G המפורטות בה.

    הנזקים הנטענים ושיעורם

     

21. לטענת התובע, הנתבע ערך שיפוץ בביתו שכלל, בין היתר, עקירת עצים שהיו נטועים בקו הגבול בין הבתים, הריסת מקלט ויצירת סדקים במשטח בטון הסמוך לקו הגבול המהווה חניה ושביל גישה פרטי לבית התובע.

22. לטענת התובע בין קצה המשטח לבין גדר ההפרדה היתה רצועת אדמה בה היו נטועים כאמור עצי פרי כאשר עקב עקירתם ועקב הריסת המקלט נגרמו למגרש התובע הנזקים הנטענים.

     

23. בגדרי חוות דעתו של המהנדס מר משה מלכה, אשר צורפה לכתב התביעה המתוקן כנספח ד', פורטו הנזקים הבאים:

    א. קיומו של מרווח בין הגדר החדשה למשטח הבטון של חניית הבית כאשר עקב החציבה ועקירת העצים באזור הגדר הישנה נוצרו חללים מתחת למשטח הבטון של החניה, דבר שערער את יציבות המשטח.

    ב. נגרמו סדקים במשטח החניה מהבטון בקצה המשטח (עקב הריסת המקלט הישן ושימוש בטרקטור).

    ג. סדק אלכסוני במשטח הבטון בקרבת הבית הראשון במגרש (80 ג) כולל התרוממות חלק ממשטח הבטון מהסדק ועד לקצה המשטח.

    ד. צינור מים ראשי המספק מים למגרשו של התובע בוצע כ- 40 ס"מ מגבול המגרש ובולט לתוך משטח החניה ושביל הגישה לרכבים (עמ' 3 לחוות דעת מר מלכה).

     

24. לנוכח האמור פורטו בחוות הדעת מטעם התובע התיקונים הנדרשים הבאים:

    א. הסרת עמודי מתכת שהותקנו על ידי הנתבע ("בזנט") הפולשים לתחום מגרש התובע.

    ב. הסרת סלעים שבוצעו בגבול המגרש הפולשים לתחום מגרש התובע.

    ג. תיקון משטחי הבטון שניזוקו בעת ביצוע עבודות הנתבע, לרבות: פירוק בטון סדוק ו/או בולט מפני משטח הבטון; חידוש ותיקון משטחי הבטון שניזוקו; חידוש ותיקון משטחי הבטון שניזוקו; יציקת המשך למשטחי הבטון עד לגבול המגרש שסומן ובוצע על ידי הגדר החדשה שהתקין הנתבע.

    ד. הזזת צינור מים ראשי שמספק מים לבית התובע עד לקצה גבול המגרש (לאחר השלמת משטח הבטון).

     

25. המומחה מטעם התובע אמד בחוות דעתו את עלות התיקונים האמורים בסך של 25,000 ₪ לפני מע"מ (עמ' 4 לחוות דעת). לעלות התיקונים האמורים הוסיף המומחה בחוות הדעת רכיב של פיקוח הנדסי שהועמד על סך של 2,500 ₪ לפני מע"מ. היינו, סך של 27,500 ₪ לפני מע"מ המהווים סך של 32,450 ₪ כולל מע"מ (עמ' 6 לחוות דעת המומחה מטעם התובע).

     

26. בנוסף, בסעיף 1 לפרק ה"הערות" (עמ' 6 לחוות הדעת) הוער כי באומדן האמור נלקחה בחשבון העסקה ישירה של בעלי מקצוע כל אחד בתחומו, וכי "במידה והעבודה תימסר לקבלן ראשי שיבצע כל התיקונים יש להוסיף 15% לאומדן".

     

27. על יסוד הערה זו, בכתב התביעה המתוקן הוסיף הנתבע לתביעתו רכיב בגין תוספת קבלן ראשי בסך השווה ל- 15% מסכום התיקונים אשר הועמד על סך של 4,125 ₪ לפני מע"מ, זאת בנוסף לרכיב שכ"ט בגין חוות הדעת בסך של 2,950 ₪ כולל מע"מ.

     

28. בסך הכל העמיד התובע תביעתו על סך כולל של 40,276 ₪ בהתאם וכמפורט בסעיף 47 לכתב התביעה המתוקן.

     

29. בגדרי הדיון מיום 12/3/17 נחקר המהנדס מר מלכה על חוות דעתו בפני והעיד עדות קוהרנטית, מהימנה וסדורה, שהיתה אמינה עלי.

     

30. לשם המחשה, מר מלכה נשאל בעמ' 14 לפרוטוקול:

     

    "שאלת בית המשפט: הנזק כתוצאה שעשה הנתבע כשבנה את הגדר?

    ת. כן. אני לא יכול לקבוע אם היו שם חללים כן או לא. מה שאני יכול לקבוע כי הנזק לא קשור לתוואי השטח. ברגע שעשו חפירה צמוד למשטח בטון והורידו אלמנט מבטון ושברו חלק סדקו את המשטח וכנראה שמשכו קצת מהאדמה מתחת למשטח וזה ערער את היציבות שלו ונגרמו סדקים." (ההדגשות אינן במקור)

     

31. אני ערה אף לתשובות מר מלכה בהמשך חקירתו לפיהן לא ראה שהורידו את האלמנט בעין והסתמך על עדות התובע כי היה מקלט שפרקו אותו. על אף האמור, לא מצאתי שיש בכך כדי לכרסם במהימנותו או בחוות דעתו, שכן המעוגן בחוות דעתו קיבל תימוכין הן בעדות התובע והן בעדות הנתבע עצמו, כפי שיפורט להלן.

     

32. לשם המחשה, ראו עדות התובע בפרוטוקול מיום 29/10/17 בעמ' 21, שורות 1-13:

     

    "ש. אני רוצה להציג לך תמונות מכתב ההגנה המתוקן  (נספח ב') – אני מראה לך תמונה אמצעית עובי של הבטון מצד של הנתבע. מתחת לבטון יש חלל ריק?

    ת. נכון שהוא הוציא את הסלעים מלמטה היה מקלט והוא הוציא את הסלעים בגלל זה עכשיו זה תלוי.

    ש. אתה מסכים איתי כי המקלט היה בפינה דרום מזרחית של הבית שלך?

    ת. מזרחית.

    ש. בפינה הרחוקה. אני יוצא מהבית כיוון צפון וזה מדרום מזרח. אני מציג לך מפה – אתה יכול להצביע על איפה היה המקלט?

    ת. אני מצביע על מיקום של המקלט נקודה מעל המקום בו כתוב "שביל בטון".

    ש. מי בנה את המקלט?

    ת. בנו אותו בשנות ה 60 העיריה בנתה אותו. זה מקלטים כאלה עגולים."

     

33. וכן לעניין זה עדות הנתבע בעמ' 24 לפרוטוקול, שורות 20 – 25:

     

    "ש. שאלת בית המשפט: אתה הרסת את המקלט?

    ת. כן. זה לא סוג של מקלט זה מבנים של פעם איגלו כאלה לא יכולתי להיכנס לבית כי זה ישב לי על ... הרי מה היה? השטח של בית שקניתי כשאהרון קמרי מכר את הבית לא היו גבולות וכשקניתי את הבית הבאתי מודד ואז זה היה בתוך השביל שלי ולא יכולתי להיכנס לבית. אם זה לא משהו שמפריע לי לא הייתי הורס.

    ש. בזמן שעקרת את העצים קיבלת את ההסכמה של התובע?

    ת. קיבלתי הסכמה מקק"ל ומהעיריה. אני לא צריך הסכמה של התובע. זה היה בשטח שלי.

    ש. איפה האישורים האלה?

    ת. אני אחד שלא שומר אישורים. תאמין לי אני גר במקום מרכזי והמצאתי אישורים של קק"ל ושל עירית קרית שמונה אולי יש מצב שאני אוכל לשחזר דרך העיריה. אבל אני במקום מרכזי שאם הייתי מוריד עץ היה מגיע פקח.

    שאלת בית המשפט: למה לא צרפת חוות דעת כדין?

    ת. האמנתי שאני אסתדר איתו וחוות הדעת עולה כסף אני רציתי לסיים את זה בצורה מכובדת. במקום להשקיע את הסכום אמרתי אני אתן אותו לתובע" (ההדגשות אינן במקור; שם בעמ' 24 ובעמ' 25, שורות 1-2).

     

34. ראו גם בעמ' 25 לפרוטוקול תשובת הנתבע לעניין היעדר חוות דעת מהנדס מטעמו, לגביה העיד כי התייעץ עם עורך דינו ואמר כי במקום לתת למהנדס את הכסף ייתן לתובע את הסכום ו"נגמור איתו". (שורות, 26-27).

     

35. הדברים הובאו במלואם שכן לאורם לדידי יש לקבוע כי הנתבע אינו חולק על חובתו לשלם לתובע פיצוי בגין הנזקים שנגרמו לתובע כתוצאה מן העבודות שביצע הנתבע, אף אם חולק הוא על שיעורם.

     

36. בנוסף, בהיעדר חוות דעת מטעמו של הנתבע, לא ניתן לשעות לטענותיו לפיהן לכאורה משטח הבטון הינו ישן ובנוי טלאים על טלאים, או בדבר קיומם של סדקים עובר לביצוע העבודות, שכן אלה לא נתמכו בכל ראיה.

     

37. באשר לשיעור הסכומים הנתבעים - אני רואה להעדיף את גרסת התובע ואת עיקרי ממצאי חוות דעת המומחה מטעמו באשר לעצם קיומם של הנזקים הנטענים. זאת בהינתן חוות דעתו של המהנדס, מר מלכה, ובראי עדותו אשר כאמור מצאתיה מהימנה; לאור עדות התובע עצמו אשר היתה עדיפה עלי על פני עדותו של הנתבע, בשים לב להתנהלותו של הנתבע בגדרי ההליך כפי שזו באה לידי ביטוי בעדותו המובאת לעיל; ובדגש על הימנעות הנתבע מלהניח בפני בית המשפט תשתית משפטית ראויה ומספקת לתמיכה בגרסתו ובטענותיו, לרבות חוות דעת מומחה מטעמו לעניין הנזקים הנטענים, תוכנית מדידה, אישורי קק"ל לעקירת העצים, אישורי העיריה ועדויות של הקבלן או המודד.

     

38. יוער כי בשים לב להחלטת בית המשפט בפרוטוקול הדיון מיום 14/1/16 בעמ' 8, המסמך אשר צורף לכתב ההגנה בכותרת "חוות דעת" בתחום ההנדסה, אינו כולל את ההצהרה שיש בה כדי להפוך מסמך זה לחוות דעת מומחה בהתאם לדין. משכך, לא נמצא צורך במינוי מומחה מטעם בית המשפט בתחום ההנדסה בקשר עם הנזקים הנטענים.

     

39. אשר על כן דין התביעה ברכיב זה להתקבל בעיקרה, בהסתייגויות המנויות להלן.

     

40. הרכיב בחוות דעתו של מר מלכה הנוגע ל- 15% תוספת במידה והעבודה תבוצע באמצעות קבלן ראשי – אינו מקובל עלי ולא ראיתי לנכון לפוסקו בנסיבות, זאת משכידוע לתובע החובה להקטין את נזקו ולא שוכנעתי כי במקרה דנן יש הכרח כי העבודות יבוצעו באמצעות קבלן ראשי.

     

41. כמו כן, בראי הערת המומחה בעמ' 8 לחוות הדעת (הערה 2), לפיה האומדן הינו הערכה בלבד ותיתכן סטייה של עד 30% לשני הכיוונים, ולנוכח העובדה שבהצעת המחיר שצורפה לכתב התביעה המקורי כפי שהוגש לבית משפט לתביעות קטנות הוערך תיקון הנזקים הנטענים על ידי משרד עוידאת ברהאן, משרד לתכנון הנדסי, אדריכלות, קונסטרוקציה, פיקוח, ביצוע עבודות בניה ושיפוצים על סך של 16,500 ₪ לפני מע"מ בלבד– אני רואה להעמיד את עלות התיקונים על סך של 16,500 ₪ לפני מע"מ. הדברים אמורים בעיקר לנוכח עדות התובע עצמו בעמ' 18 לפרוטוקול במהלכה אישר כי הנזק הוא אותו הנזק שהוערך בהצעת המחיר הראשונה, למעט עלותם של המומחים. ובלשונו:

     

    "ש. אותו קבלן מתביעות קטנות נתן לך הצעת מחיר 16,500 ₪ בדיוק על אותו נזק?

    ת. נכון. זה סכום בלי הוצאות שלי. בלי מהנדסים ובלי מודדים" (עמ' 18 לפרוטוקול, שורות 11- 12)

     

42. לזאת יש להוסיף את העובדה כי עלות התיקון בסך של 25,000 ₪ על פי חוות הדעת כוללת בחובה אף את העבודות הנוגעות להסרת הגדר והתאמתה לגבול בין המגרשים ולכך כי חוות הדעת אינה מפרטת עלותו של כל תיקון בנפרד אלא סך כל עלות התיקונים באופן כולל.

     

43. לנוכח כל האמור לעיל, מצאתי לחייב את הנתבע לשלם לתובע פיצויים בסכומים הבאים:

     

    • פיצוי בגין הנזקים בסך של 16,500 ₪

    • עלות פיקוח הנדסי על העבודות בסך של 2,500 ₪

    • סך הכל: 19,000 ₪ לפני מע"מ המהווים 22,230₪ כולל מע"מ

       

    • לסכום זה יש להוסיף את עלות שכר הטרחה בגין חוות דעתו של המהנדס מטעם התובע בסך של 2,950 ₪ כולל מע"מ.

       

    • וכן את עלות שכר טרחתו של המומחה מטעם בית המשפט בסך של 3,540 ₪ כולל מע"מ (חשבוניות מס/קבלות צורפו לסיכומי התובע).

       

44. לנוכח האמור ולסיכום, אני מורה לנתבע לשלם לתובע בגין נזקיו, פיצוי בסך כולל של 28,720 ₪.

     

    סוף דבר

     

45. אשר על כן, דין התביעה להתקבל בעיקרה.

     

46. הנתבע יסלק את ידו ואת כל שבבעלותו המצוי בחלקת התובע, לרבות התאמת הגדר והזזתה לגבול המשותף כאמור בסעיף 20 לפסק דין זה, תוך 60 ימים מהיום.

     

47. הנתבע ישלם לתובע סך כולל של 28,720 ₪ וכן הוצאות משפט ושכר טרחת עו"ד בסך כולל של 5,000 ₪ תוך 30 ימים מהיום, שאם לא כן ישאו הסכומים הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד ליום התשלום המלא בפועל.

     

48. הצדדים ישתפו פעולה לשם ביצוע פסק הדין, לרבות לעניין תיקון הנזקים וביצוע העבודות.

     

     

     

     

    ניתן היום, כ"ט טבת תשע"ח, 16 ינואר 2018, בהעדר הצדדים.