תא"מ 12620-08-15 הפניקס חברה לביטוח בע"מ נ' שומרה חב' לביטוח בע"מ

לפניי תביעה כספית מיום 5.8.15 ע"ס 17,234 ₪ בסדר דין מהיר, שעילתה נזקי רכוש שנגרמו בתאונת דרכים מיום 6.7.12.

נערך ביום 7.12.16 בפניי דיון שבו נשמעו ראיות הצדדים, ובכללן עדויות השמאים מטעם שני הצדדים. יצוין כי היה מדובר בדיון ארוך וממצה.

על יסוד בקשת והסכמת הצדדים לפסיקה בתיק זה בדרך של פשרה לפי סעיף 79א.(א) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד – 1984 [פסיקה שתכליתה "לשקף את הפשרה שלדעת בית המשפט היה על הצדדים לגבש בכוחות עצמם כאנשים רציונאליים, הוגנים וסבירים, בתנאי אי-וודאות" לפי רע"א 2101/14 מדאר נ' משעול (פורסם בנבו, 8.4.14) ופסיקה שמקנה לביהמ"ש שיקול דעת רחב הכולל גם שיקולים שאינם רק לפי שורת הדין ופסיקה שההנמקה בה, גם אם ניתנת, הינה הנמקה לגבי דרך ותוצאת הפשרה ולא הנמקה רגילה לפי הדינים המהותיים והפרוצדוראליים הפורמאליים – ע"א (מחוזי ירושלים) 6143/05 ניידות חב"ד נ' חנניה (פורסם בנבו, 27.10.05)], ללא נימוקים וללא גבולות, ולאחר שעיינתי בכל מסמכי וטענות הצדדים ונתתי דעתי לממצאי חקירות העדים בפניי, אני מחליט כך:

מדובר במחלוקת במישור הנזק, וליתר דיוק, במישור השמאות – בשאלה האם הייתה הצדקה מקצועית להחלפת דלת ימין קדמית של הרכב הפרטי של מבוטח התובעת, או שדי היה בתיקונה, כדי להשיבה למצבה הקודם לתאונה מושא התביעה. במחלוקת זו, שהינה מקצועית באופן מובהק, הוצגו חוות דעת סותרות, כאשר אין חולק שהשמאי מטעם הנתבעת, עת הכין חוות דעתו, היה בנחיתות מובנית, מאחר שהתובעת לא שמרה על דלת המריבה (המקורית הניזוקה) כדי להציגה לידי הנתבעת, ולא הוכח שהתובעת נתנה לנתבעת או למי מטעמה הזדמנות של ממש לבחון פיסית את הדלת. בנסיבות אלו, ולאור העובדה שעפ"י התמונות הקיימות של הדלת הניזוקה הנזק הנצפה הינו שטחי בלבד, מצאתי, למרות שאין עוד חולק שהדלת הניזוקה אכן הוחלפה בחדשה, לקבוע שראוי שהתובעת תזכה רק במחצית מסכום התביעה, שהינו ההפרש שבין מלוא הנזק עפ"י שמאות התובעת לבין סכום הפיצוי הלא שנוי במחלוקת שכבר שולם ע"י הנתבעת לתובעת, בטרם הגשת התביעה שבנדון.

המסר שראוי להעביר למבטחות שצפויות להגיש תביעת שיבוב הוא, לשמור היטב על כל הראיות החשובות שבידיהן, כדי שבבוא העת, כאשר תתברר תביעת השיבוב, הצד שכנגד יוכל גם הוא לבחון את הראיות פיסית ולהכין גם חוות דעת מומחה איכותית משלו. אחרת, יש בכך משום יצירת יתרון דיוני בלתי הוגן ע"י המבטחת המשובבת. ראו בעניין זה דברים שנאמרו לאחרונה בבית המשפט העליון בעניין דומה – רע"א 7724/16 מפעלי מתכת קרשין שלו בע"מ נ' איילון חברה לביטוח בע"מ (פורסם בנבו, 23.11.16).

הנתבעת תשלם לתובעת את הסכומים הבאים:

• סך של 8,617 ₪, בגין הנזקים, בצירוף הפרשי הצמדה מיום 5.8.15 ועד יום התשלום המלא בפועל.

• סך של 378 ₪ בגין מחצית ראשונה של אגרת בית משפט ששולמה.

• סך של 1,000 ₪, בגין שכר העד (השמאי) בו חויבה התובעת.