תא"מ 12582-06-14 אלדן תחבורה בע"מ ואח' נ' אדוארד ואח'

1.לפניי תביעה כספית ע"ס 8,787 ₪, ותביעה שכנגד כספית ע"ס 8,064 ₪, בסדר דין מהיר, שעילתן נזקי רכוש שנגרמו בתאונת דרכים שאירעה ביום 20.12.2013, בין כלי רכב, מ"ר 36-216-52 (להלן: "רכב התובעת") לבין כלי רכב, מ"ר 89-805-71 (להלן: "רכב הנתבעים") (ולהלן: "התאונה").

2.למעשה, אין מחלוקת לעניין עצם קרות התאונה אלא שהצדדים חלוקים באשר לנסיבות התרחשותה.

3.נערכה לפניי ישיבה מקדמית שבה הוצגו ראיות הצדדים, והעידו נהגי הרכבים המעורבים בתאונה.

4.בתום הדיון בתביעה, ולאחר שמיעת טענות הצדדים והעדויות, הגיעו ב"כ הצדדים להסדר, לפיו הסמיכו הם את בית המשפט לפסוק בתביעה ובסכסוך על דרך הפשרה, ועל פי שיקול דעת בית המשפט, ללא הנמקה וללא גבולות, וזאת בהתאם לסמכות הנתונה לבית המשפט על פי סעיף 79א' לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984, לאחר שהובהר לצדדים כי עילות הערעור על פסק דין זה מצומצמות ביותר, באופן שקיים קושי משמעותי לערער עליו, וכי בית המשפט יכול לקבל את התביעה במלואה, לדחותה או לקבל אותה באופן חלקי.

5.על סמך מכלול החומר המונח לפניי, לאור התרשמותי הבלתי אמצעית מהעדים במהלך חקירתם בבית המשפט, ולאחר שבחנתי את מכלול חומר הראיות בתיק, בשים לב להגיון שבקרות התאונה ונסיבות התרחשותה ומוקדי הנזק ברכבים, תוך שאני לוקח בחשבון את טענותיהם ההדדיות של הצדדים, ולאחר ששקלתי את כל השיקולים הרלוונטיים, הגעתי לכלל מסקנה כי דין התביעה העיקרית להידחות ודין התביעה שכנגד להתקבל במלואה.

הגם שהצדדים הסכימו למתן פסק דין על דרך הפשרה וללא נימוקים, מצאתי ליתן הנמקה קצרה לביסוס מסקנתי:

5.1.אני מעדיף את גרסתו של נהג רכב הנתבעים שמצאתיה מתיישבת עם ההיגיון שבקרות התאונה ועם מוקדי הנזק בשני הרכבים, על פני גרסתו של נהג רכב התובעת שהייתה בלתי הגיונית ושלא התיישבה עם מוקדי הנזק ברכבים.

5.2.תמונות הנזק ברכבי הצדדים – ברכב התובעת בפינה השמאלית הקדמית, פגוש קדמי שמאלי (ת/2) וברכב הנתבעים מגלגל קדמי ימני ועד גלגל ימני אחורי (נ/2) מצביעים על כך שהמגע והחיכוך בין הרכבים נוצר כאשר רכב התובעת הגיע מכיוון ימין לרכב הנתבעים, בעוד שחזית רכב הנתבעים חלפה על פני רכב התובעת. דבר שעולה בקנה אחד עם גרסתו של נהג רכב הנתבעים לפיה התאונה קרתה כאשר רכב התובעת יצא מחניה, במקביל לכביש, מצד ימין של הכביש.

אם התיאור של נהג רכב התובעת לגבי נסיבות קרות התאונה היה נכון, קרי שהתאונה קרתה בתמרון רכבו בחניה (השתלבות בחניה שהיא במקביל למדרכה בנסיעה לאחור), הייתי מצופה לראות נזק בחלק הימני בחזית רכב הנתבעים. אלא שהנזק ברכב הנתבעים היה החל מגלגל ימני קדמי מה שמעיד שרכב הנתבעים נפגע על ידי רכב התובעת ולא פגע בו.