תא"מ 12234-09-12 פסיפיק רכב ותחבורה בע"מ נ' סלורוביץ ואח'

לפני תביעה כספית בגין נזקים שנגרמו לרכב התובעת בתאונה שארעה ביום 13.2.14 (להלן: התאונה).

בדיון שנערך בפני הוברר כי בגין אותה תאונה, נתקיים הליך מקביל בבית משפט השלום בתל אביב יפו (תא"מ 50839-01-13, להלן: ההליך המקביל), במסגרתו תבעה הנתבעת 2, איילון חברה לביטוח בע"מ, את נהג התובעת ואת כלל חברה לביטוח בע"מ, המבטחת של התובעת.

בהליך המקביל, הסמיכו הצדדים את בית המשפט לפסוק בתביעה ובסכסוך על דרך הפשרה ולפי שיקול דעתו, ללא הנמקה וללא גבולות, בהתאם לסמכות הנתונה לו לפי סעיף 79א לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד- 1984 (להלן: חוק בתי המשפט).

בית המשפט (כבוד השופט ירון גת) פסק באותו עניין כי דין התביעה להידחות: "תמונות הנזק לשני הרכבים" – כך נקבע – "אינן מתיישבות עם גרסאות מי מהצדדים, ומשקל העדויות מטעם שני הצדדים שווה, ועל כן לא ניתן לקבוע מי מהצדדים אשם בתאונה" (הדגשה הוספה – ש.צ.ה).

על רקע זה, טענה בפני באת כוח הנתבעים כי פסק-דין שניתן בהליך המקביל הוא בבחינת מעשה בית דין ומשכך – דין התביעה שלפני להידחות אף היא.

בא כוח התובעת מצדו, סבור כי מאחר שמדובר בפסק דין שניתן על דרך הפשרה מכוח סעיף 79א לחוק בתי המשפט, הרי שאין הוא יכול להוות מעשה בית דין.

לאחר שבחנתי את טענות הצדדים, לרבות החומר הנוסף שהוגש לעיוני, הגעתי למסקנה כי בנסיבותיו המיוחדות של המקרה דנן, דין התביעה שלפני להידחות בשל קיומו של השתק פלוגתא מכוח פסק הדין שניתן בהליך המקביל.