תא"מ 12080-07 כאלותי נ' מחמוד

1.בפני בקשה להורות על ביטול פסיקתא שניתנה ביום 31/01/13 לפיה חויב המבקש בתשלום פיצוי למשיב.

טענות המבקש:  

2.המבקש טוען כי פסק הדין מיום 3.11.08 בהודעה לצד ג' ששלח המשיב למבקש ( להלן- "פסק דין משלים ") אינו מתייחס אליו כלל כי אם לבעל דין אחר ששמו "חברת דינדיקט ו/או כאזם אלותי מירושלים" , כאמור בכותרת הפרוטוקול הדיון ממועד פסק הדין המשלים.

3. המשיב הגיש תביעה עצמאית נגד המבקש בסדר דין מהיר בתיק 35199/10/10לאחר שניתן פסק הדין המשלים ותביעתו נמחקה משנמצא כי ניתן כבר פסק הדין המשלים ונקבע כי יש לממשו בהליכי הוצל"פ (החלטתו של כב' השופט ג' ארנברג מיום 3.3.11 צורפה כנספח לבקשה, להלן-"החלטה בתא"מ").

4. לטענת המבקש, המשיב ערך שינוי מהותי בזהות של בעלי הדין בפסיקתא שהגיש לבית המשפט בכך ששינה את שמו של צד ג' משמותיהם בפסק הדין המשלים. בכך הטעה המשיב את בית המשפט, דבר שהתגלה למבקש רק במסגרת הליכי הוצל"פ שנפתחו נגדו ע"י המשיב וכנגד זאת טען בפני הרשם (החלטה של כב' הרשם בתיק הוצל"פ צורפה כנספח לבקשה).

5. המבקש טוען (ראו סעיף 6 לתצהירו) כי היה על המשיב להגיש בקשה לתיקון כתב תביעה (ההודעה לצד ג' –מ.ל.). משלא עשה כן המשיב, לא ניתן לו יומו בבית המשפט להוכיח את הגנתו ודין הפסיקתא להתבטל. לדידו, המשיב עשה שימוש לרעה בהליכי בית משפט, הסתיר עובדה מהותית והטעה את בית המשפט בכך שלא גילה שהוא- המבקש אינו צד להליך ובהציגו בפסיקתא כאילו הוא צד ג'. בנוסף טען המבקש כי לא התקיימו התנאים שנקבעו בפסק הדין המשלים להצגת אסמכתא מרשם החברות וכי אין לגבות ממנו את החיובים על פי פסק הדין המשלים משטרם פרע המבקש את חיוביו לתובעת.

טענות המשיב:

6.המשיב מתנגד לבקשה וטען כי אין לבטל את הפסיקתא משהוגשה הבקשה לאחר חלוף שנים ארוכות ממועד פסק הדין המשלים ומועד הפסיקתא מבלי שניתן "טעם מיוחד" להארכת המועד להגשת הבקשה.

7.פסק הדין המשלים הומצא למבקש כדין ביום 10/11/08 (אישור מסירה צורף כנספח א' לתגובה) ולפיכך הודע לו עליו כמו גם מהדיון שהתקיים בתביעה בתא"מ בה הומלץ למשיב למחוק את תביעתו ולממש את פסק הדין המשלים שניתן כנגד המבקש מבלי שהמבקש ביקש לבטלו (פרוטוקול הדיון בתא"מ צורף כנספח ג' לתגובה לבקשה). בהתאם להחלטה בתא"מ ועל מנת לממש את פסק הדין המשלים הוגשה בקשתו למתן פסיקתא ולאחריה נפתח תיק הוצל"פ ונשלחה למבקש אזהרה כדין (אישור מסירה צורף כנספח ד' לתגובה לבקשה). רק לאחר חלוף פרק זמן ארוך ממועד נקיטת הליכי הוצל"פ הוגשה בקשה לביטול צו עיכוב יציאה מן הארץ שניתן כנגד המבקש שם נטען לראשונה כנגד הפסיקתא.

בנסיבות אלו, דין הבקשה להידחות חמת חלוף המועד להגשתה ואין להאריך את המועד להגשתה לאור הזלזול של המבקש בהליך והתעלמותו ממנו בכל שלביו.

8.לגוף הדברים טען המשיב כי אין בסיס לטענה שפסק הדין ניתן כנגד כאזם אלותי ולא כנגד כאזם כאלותי שכן כתבי בי-דין שהוגשו היו כנגד כאזם כאלותי וכנגד עסקו, חברת סינדיקט, שהוכח בדיון בתביעה בתא"מ שהוא עוסק מורשה ומנהל של העסק.

9. בנוסף נטען כי לא הוצגה כל גרסה של המבקש בנוגע למחדלו באי רכישת פוליסת בטוח כבקשתו של המשיב מנו ולפיכך אין למבקש כל סיכוי להוכיח את הגנתו. כמו כן נטען כי לא עסקינן בחברה כי אם בעוסק מורשה וכי המשיב פורע את חיוביו לתובעת ובידו להיפרע מהמבקש לפי פסק הדין המשלים.