תא"מ 11949-11-13 זאדה נ' רם-נוף בתים סקנדינביים (1988) בע"מ

התובע הגיש לביצוע המחאה ע"ס 1,638 ₪, ז"פ 10.6.2013, משוכה על ידי הנתבעת. התובע טוען שמדובר בתמורה עבור שתי דלתות שיוצרו על ידו וסופקו – על ידו באופן אישי – לנתבעת, כאשר ההמחאה בוטלה שלא כדין, לאחר שהתובע הבהיר שלא יוכל לספק לנתבעת סחורה נוספת (שאינה קשורה להזמנה הנוכחית) במועד מוקדם מהמועד המוסכם.

בהתנגדות לביצוע שטר טענה הנתבעת שהוזמנו על ידה שש דלתות ומועד ההספקה הינו 10.6.2013. כמו כן, הוסכם שהתובע יזמין מצד ג' 12 לוחות (עבור 6 דלתות) באופן שהחיוב עבורם יוטל ישירות על הנתבעת. על פי הנטען, בסמוך למועד ההספקה שוחח מנהל הנתבעת עם התובע, אז הסתבר לו שהתובע לא יעמוד בלוח הזמנים המוסכם, סוכם על ביטול ההזמנה והשבת ההמחאה.

לאחר בחינת נסיבות העניין, הטענות והראיות, הגעתי למסקנה לפיה דין התביעה להתקבל.

התובע העיד כיצד הוא הגיע אל ביתו של מנהל הנתבעת, שם מנוהלים עסקי הנתבעת, ומסר את הדלתות במקום. מנהל הנתבעת אומנם טען שבמועד כאמור הוא לא היה במקום, מאחר והוא שהה עם חבר (עד ההגנה) בטיול [הוצג דף רלבנטי מיומן המנהל; יומן העד לא הוצג], אולם אני מעדיף את עדות התובע על פני עדות מנהל הנתבעת, על יסוד ארבעה טעמים עיקריים:

ראשית, עדותו של התובע הייתה משכנעת יותר מעדות מנהל הנתבעת;

שנית, במועד הישיבה המקדמית כבר היה בתיק תצהיר עדותו הראשית של התובע, שם צוין מועד האספקה (2.5.2013), ועל אף זאת בישיבה המקדמית לא טען מנהל הנתבעת שבמועד כאמור הוא היה בטיול; מעבר לכך, עדותו של עד ההגנה לא נתמכה בהעתק יומנו, שם צוין על פי הנטען שבמועד הרלבנטי היו העד ומנהל הנתבעת בטיול;

שלישית, גרסתו של מנהל הנתבעת אינה עולה בקנה אחד עם הגרסה בישיבה המקדמית, שם נטען (לצד הטענה לפיה "מעולם קיבלתי" [עמ' 2, ש' 13]): "יכול להיות שהוא כן צודק שהוא נתן לי בתאריך הזה שתי דלתות אבל אני לא יודע אין לי רישומים ואין לי חשבוניות ...." [עמ' 2, ש' 18 – 19];

רביעית, בישיבת ההוכחות העלה מנהל הנתבעת גרסה נוספת ביחס להמחאה. מנהל הנתבעת נשאל "עבור מה השיק הזה?" והשיב: "נתבקשתי לעזור לו מבחינה כספית מאחר והוא נשאר בלי גרוש בכיס. שאלתי אותו כמה אתה צריך הוא אמר כ – 1,500 ₪. נתתי לו 1,638 ₪ שזה 1,400 פלוס מע"מ" [עמ' 11, ש' 27 – 29]. גרסה זו אינה עולה בקנה אחד – כלל ועיקר – עם גרסתו של מנהל הנתבעת בתצהיר התומך בהתנגדות. העלאת גרסה שונה נזקפת לחובת הנתבעת;

די בנימוקים כאמור, כמו גם בעובדה שעסקינן בתובענה שטרית, על כל הכרוך והמשתמע מכך, לעניין החזקה לטובת התובע והנטל הרובץ על הנתבעת, כדי להביא לדחיית טענות ההגנה והעדפת עמדת התובע.