תא"מ 11869-07-13 ורלינסקי נ' "דן" חברה לתחבורה ציבורית בע"מ

מתוקף סמכותי לפי סע' 79א לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], תשמ"ד – 1984, לאחר ששמעתי את טיעוני הצדדים ועיינתי במסמכים שצורפו, אני מורה על קבלת התביעה.

1. לא היה מקום שהנתבעת תדרוש מאת התובע מסמכים מקוריים, והיה עליה להסתפק במסמכים "נאמן למקור". ככל שנדרשים לנתבעת מסמכים "צבעוניים" (ולא 'מקוריים'), כדי להציגם לשמאי מטעמה, כפי שנטען במהלך הדיון בפניי, הרי שמדובר בדרישה סבירה, אלא שזו צריכה היתה להיות רשומה באופן כזה במכתב הדרישה לתובע ולא כפי שנרשם.

מכאן שלא היה מקום לעכב התשלום בגין אי הצגת מסמכים מקוריים.

2. בסופו של דבר הוגשו לנתבעת המסמכים המקוריים כדרישתה. ואולם, גם אז עיכבה התשלום ובסופו של דבר החליטה שלא לשלם מלוא הדרישה.

משהחליטה הנתבעת להכיר באחריותה לארוע הנטען וזאת תחת ניהול הליך משפטי, הרי שאינה יכולה לבחור לעצמה את רכיבי הנזק בגינם היא מוכנה לשלם. מכאן שמשלא שילמה הנתבעת מלוא סכום הדרישה, הרי שיש לראותה כמי שכופרת בגובה הנזק, ומכאן שהתביעה הוגשה כדין וזכאי במקרה כזה התובע לשכ"ט והחזר הוצאות. משכפרה למעשה הנתבעת בגובה הנזק (שהרי לא הכירה בנזק בגין 'רכב חלופי'), הרי שתא"מ 43716-03-12 אליו הפנה ב"כ הנתבעת אינו רלוונטי לענייננו, משאין מדובר באותן נסיבות.

אשר על כן, אני מורה על קבלת התביעה.

הנתבעת תשלם לתובע סך התביעה בניכוי תשלומים ששולמו אם שולמו. כמו-כן תישא הנתבעת באגרת בימ"ש בגובה 372 ₪. הסכומים נושאים ריבית והצמדה מיום הגשת התביעה ועד למועד התשלום בפועל.

כן יישאו הנתבעים בשכ"ט עו"ד בסך 1,250 ₪ שישולמו תוך 30 ימים מהיום שאם לא כן יישא הסכום הפרשי הצמדה וריבית מיום מתן פסק הדין ועד מועד התשלום בפועל.

ניתן היום, י"ט תשרי תשע"ה, 13 אוקטובר 2014, בהעדר הצדדים.