תא"מ 11847-01-14 טורקניץ נ' ב.ש. מדיקלי בע"מ ואח'

בפני תביעה לפיצויים בסך 75,000 ₪ בטענה להפרת הסכם למכירת מוצר לטיפול בפטרת.

לטענת התובעת הטעו אותה הנתבעים באפן בו הוצג המוצר אותו רכשה מהם ואף סירבו לספקו לאחר מכן, כשבכך עומדת לה הזכות לביטול ההסכם, השבת הכספים ששילמה וחיוב בפיצוי. לטענת הנתבעים, לנתבע 2 אין כל יריבות עם התובעת, ואין כל בסיס לטענות שמעלה התובעת גם ביחס לנתבעת 1, כשלמעשה היא מבקשת לבטל את ההסכם עקב שיקולי כדאיות ולאחר שלא הצליחה במכירת המוצר ללקוחותיה.

העובדות הרלוונטיות

1. התובעת הינה קוסמטיקאית העוסקת, בין היתר, במתן טיפולי פדיקור. הנתבעת 1, חברת ב.ש. מדיקלי בע"מ (להלן: "הנתבעת") הינה חברה פרטית העוסקת בשיווק והפצת תמרוקים, לרבות כאלו המיועדים לטיפול בבעיות וטיפוח כף הרגל. הנתבע 2, פרופ' אבנר שמר (להלן: "הנתבע") הינו רופא המתמחה ברפואת עור (דרמטולוגיה).

2. בין המוצרים אשר משווקת הנתבעת, מוצר בשם "פדיסקיט" (להלן: "המוצר") ואשר לפי הרישיון להפצתו מוגדר כתחליב לטיפול בכף הרגל. תכליתו של המוצר הסרת תאים מתים מכף הרגל כאשר כפועל יוצא מכך מוסרות עם התאים המתים גם מושבות של פטריות בכף הרגל. המחקר הקליני ביחס למוצר נערך על ידי הנתבע.

3. לקידום פעילותה מארגנת הנתבעת ומשתתפת בכנסים שונים, בחלקם גם כאלו בהם מרצה הנתבע. במהלך חדש מרץ 2013, או בסמוך לכך, נוצר קשר בין התובעת לבין מנהל הנתבעת, מר בן ברגר (להלן: "ברגר"), והתובעת הביעה עניין ברכישת המוצר. בהמשך, ביום 14.4.13, רכשה התובעת מהנתבעת וקבלה 100 יחידות מהמוצר, תמורתן שילמה סך כולל של 10,564 ₪ (להלן: "העסקה הראשונה").

4. כחדש לאחר מכן, במהלך מאי 2013, התנהלו מגעים בין התובעת לבין הנתבעת ונבחנה האפשרות לרכישת יחידות נוספות של המוצר על ידי התובעת. בעקבות מגעים אלו, הוסכם שהתובעת תרכוש 1,000 יחידות נוספות של המוצר במחיר של 55 ₪ ליחידה (ללא מע"מ). באותה עסקה רכשה התובעת מהנתבעת גם מוצר אחר הקרוי "אקסיט" תמורת סך של 3,276 ₪ ובסך הכל, בניכוי הנחה בסך של 2,263.43 ₪ ובתוספת מע"מ, הסתכמה הרכישה בסך של 65,578 ₪ (להלן: "העסקה השנייה"). סכום זה שולם לנתבעת במלואו על ידי התובעת ומפורט בחשבונית הנתבעת מיום 21.5.13.

5. אף שהעסקה השנייה כללה 1,000 יחידות של המוצר, בפועל סופקו לתובעת 200 יחידות בלבד. בחדשים שלאחר מכן המוצר המשיכה התובעת בעיסוקיה כולל במכירת המוצר ללקוחותיה. ביום 8.12.13, פנתה התובעת לנתבעת בכתב, באמצעות בא כוחה, וטענה כי הנתבעת לא עמדה בהתחייבותה לספק לה 800 יחידות נוספות, כפי שסוכם בעסקה השנייה. התובעת טענה שבכך הפרה הנתבעת את התחייבויותיה ודרשה השבת סך של 52,462 ₪ ועוד החזרי הוצאות וריבית.

6. בתגובה מיום 15.12.13 הודיעה הנתבעת שהיא דוחה את טענות התובעת וטענה, בין היתר, שהאספקה החלקית מיחידות המוצר לתובעת נבעה מבקשת התובעת עצמה וטענתה להיעדר מקום לאחסון יחידות המוצר שנרכשו, וכן שהנתבעת נכונה לספק את המוצר בכל רגע. עוד נטען במכתב הנתבעת שלמרות זאת היא נכונה לבטל את העסקה ולהשיב את הכספים ששילמה בעסקה השנייה אך בעדכון מחיר המוצר למחירו המקורי וניכוי הוצאות שונות. חילופי מכתבים נוספים בין באי כוח הצדדים לא הביאו ליישוב המחלוקות וביום 7.1.14 הוגשה תביעה זו.

   תמצית טענות הצדדים, ההליך והראיות

7. לטענת התובעת, בוטלה העסקה השנייה על ידה כדין בשל הטעיה והפרה יסודית, ולכן יש לחייב את הנתבעת בהשבה ופיצוי, ואף את הנתבע אישית.