שפושניק נ' מנורה מבטחים ביטוח בע"מ

תביעה לתגמולי ביטוח בגין תאונה, בה נפגע רכבו של התובע, אשר היה מבוטח בביטוח מקיף אצל הנתבעת.

הנתבעת סירבה לשלם את תגמולי הביטוח, כיוון שרישיון נהיגתו של התובע נשלל עובר לאירוע התאונה ובמועד אירוע התאונה, היה התובע, שנהג ברכב, פסול מלנהוג.

1.ביום 19.8.16, היה רכבו של התובע מעורב בתאונת דרכים. כתוצאה מתאונת הדרכים, נפגע רכבו והוכרז אובדן להלכה, לאחר שנבדק על ידי שמאי. התובע מכר את שרידי הרכב ופנה לקבל מאת הנתבעת, אשר ביטחה את רכבו בביטוח מקיף, את תגמולי הביטוח.

הנתבעת דחתה את תביעתו של התובע בטענה, כי במועד התאונה היה התובע פסול מלנהוג, זאת לאחר שרישיונו נשלל, על ידי בית המשפט לתעבורה בתל אביב, ביום 15.6.15למשך חודשיים ימים. רישיון הנהיגה לא הופקד עד למועד התאונה.

2.התובע טוען, כי לא ידע על שלילת רישיונו. דבר השלילה נודע לתובע לראשונה על ידי הנתבעת, בעת שהודיעה לתובע על דחיית תביעתו.

התובע פנה לפיכך לעורך הדין אשר ייצג אותו בהליך התעבורה והפקיד את רישיון הנהיגה שלו (בפועל הופקד תצהיר, כיוון שרישיון הנהיגה, שפג יומיים לאחר אירוע התאונה נשוא התביעה, לא היה בידי התובע). לטענת התובע, גם בזמן אירוע התאונה, אשר נחקרה על ידי משטרת ישראל, לא נאמר לו על ידי המשטרה, כי רישיונו נשלל והוא עוד הוסיף לנהוג לאחר התאונה ועד אשר נודע לו על דבר הפסילה.

התובע טוען, כי כיוון שלא ידע שרישיונו נשלל, לצורך תחולת הביטוח על מקרה הביטוח, יש לראות בו כמי שהיה בעל רישיון נהיגה בזמן אירוע התאונה ולכן על הנתבעת לשלם לו את תגמולי הביטוח.

3.במהלך הדיון שלפניי, בהסכמת הצדדים, עיין בית המשפט בתיק התעבורה של התובע. כמו כן, צירף התובע את תצהירו של עורך הדין שייצג אותו בהליך בבית המשפט לתעבורה. עו"ד איתי יצחק אף נחקר לפניי על תצהירו. כמו כן כן נחקר התובע.

4.מתוך עיון בתיק התעבורה עולות העובדות הבאות:

בכתב האישום אשר הוגש, צויינה כתובתו של התובע: "A".

אישור המסירה בדבר הזמנת התובע לדיון, שנשלח על ידי משטרת ישראל ולא על ידי בית המשפט, נמסר לידי התובע לכתובת "B". למרות מסירה לכתובת זו, לא בוצע עדכון כתובתו של התובע בתיק בית המשפט.

לתיק בית המשפט הוצג יפוי כוח מטעם עורכי הדין איתי יצחק ואביב סטרול (כתובת האחרון אינה כתובתו של עו"ד יצחק). פרטיו של עו"ד יצחק נרשמו כפרטי בא הכוח.