קל - אוטו שירותי מימון (1998) בע"מ נ' ביכורי השקמה בע"מ ואח'

2.אין מחלוקת לעניין עצם קרות התאונה, אלא לעניין נסיבות התרחשותה ולעניין היקף הנזק.

3.נערכה לפניי ישיבת הוכחות שבה הוצגו ראיות מטעם הצדדים, והעידו הנהגים המעורבים בתאונה.

4.בתום הדיון בתביעה, ולאחר שמיעת טענות הצדדים והעדויות, הגיעו ב"כ הצדדים להסדר, לפיו הסמיכו הם את בית המשפט לפסוק בתביעה ובסכסוך על דרך הפשרה, ועל פי שיקול דעת בית המשפט, ללא הנמקה וללא גבולות, וזאת בהתאם לסמכות הנתונה לבית המשפט על פי סעיף 79א' לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984, לאחר שהובהר לצדדים כי עילות הערעור על פסק דין זה מצומצמות ביותר, באופן שקיים קושי משמעותי לערער עליו, וכי בית המשפט יכול לקבל את התביעה במלואה, לדחותה או לקבלה חלקית.

5.על סמך מכלול החומר המונח לפניי, לאור התרשמותי הבלתי אמצעית מהעדים במהלך חקירתם בבית המשפט, בשים לב להגיון שבקרות התאונה ונסיבות התרחשותה ומוקדי הנזק בכלי הרכב, תוך שאני לוקח בחשבון את טענותיהם ההדדיות של הצדדים, ולאחר ששקלתי את כל השיקולים הרלוונטיים, הגעתי לכלל מסקנה כי דין התביעה להתקבל חלקית, באופן שנהג המשאית יישא באחריות לקרות התאונה בשיעור 40% ואילו נהג הפרטית יישא באחריות לקרות התאונה בשיעור של 60%.

הגם שהצדדים הסמיכוני לפסוק על דרך הפשרה וללא נימוקים, מצאתי ליתן הנמקה תמציתית לביסוס מסקנתי:

נהג הפרטית הודה ברוב הגינותו כי התאונה ארעה בנקודה בה נתיב נסיעתו מתמזג עם נתיב נסיעתה של המשאית, כאשר הפרטית נוסעת על הנתיב הימיני ואילו המשאית נוסעת בנתיב השמאלי.

סבורני, כי התאונה ארעה בעת השתלבותה של הפרטית בנתיב בו נסעה המשאית, אלא שנהג הפרטית לא נתן דעתו למשאית, ומעדותו התרשמתי כי לא הביא בחשבון את הסיכון הכרוך בנסיעה ישרה בנתיב שהולך ומצטמצם ומתמזג לנתיב השמאלי, במיוחד כשהוא מסיע את הפרטית מימינה של משאית לאור הגבלת שדה הראייה של היושב בכיסא נהג המשאית.

ב"כ התובעת לא הביא כל ראיה התומכת בטענתו, לפיה לא הייתה מוטלת על נהג הפרטית החובה לתת זכות קדימה לכלי הרכב הנוסעים בנתיב נסיעתה של המשאית.

משכך, סבורני כי היה על נהג הפרטית לתת זכות קדימה לכלי הרכב הנוסעים בנתיב הנסיעה שמשמאלו, אליו הוא עתיד להתמזג, ובכלל זה למשאית, ורק אז להשתלב. סבורני כי בנסיבות העניין, היה על נהג הפרטית לבצע את ההשתלבות מבעוד מועד, בכפוף לשמירת דינים אחרים, ולא להמתין לנקודת ההשתלבות.