תא"מ 11553-10-13 מדינת ישראל נ' זכריה ואח'

בפני תביעה, אשר עניינה תאונת דרכים שאירעה ביום 15.5.11 בדרך הגישה המובילה לבסיס פלמחים.

התובעת – מדינת ישראל, משרד הבטחון – הינה הבעלים של כלי רכב צבאי נושא מ.ר. 661-430 (להלן: "הרכב הצבאי").

הנתבע 1 הינו הנהג, אשר נהג במועד התאונה במשאית נושאת מ.ר. 73-406-67 (להלן: "המשאית"). הנתבעת 2 הינה המבטחת של המשאית.

תמצית טענות התובעת

מטעם התובעת העיד מר ערן שוחט, אשר נהג ברכב הצבאי בעת התאונה (להלן: "מר שוחט"). לטענתו, נסע נסיעת מבחן ברכב הצבאי, בתפקידו כבוחן רכב ביחידת הניסויים. הנסיעה התבצעה בשביל עפר, אותו כינה מר שוחט "שביל עפר ראשי", המוביל לבסיס. לטענתו, בעודו נוסע על השביל, התפרצה המשאית מדרך צדדית שמימינו. מר שוחט העיד, כי בלם, אך בשל תוואי הדרך וטיב הבלמים המותקנים ברכב הצבאי, נגרר הרכב הצבאי. בניסיון להימנע מתאונה סטה הרכב הצבאי לשמאל לעבר בטונדה, ברם לא ניתן היה למנוע התאונה, וחזית ימין של הרכב הצבאי פגעה בצד קדמי שמאלי של המשאית.

עוד העיד מטעם התובעת מר יצחק ליבוביץ, אשר נסע ברכב הצבאי בעת התאונה. מר ליבוביץ העיד, כי התאונה התרחשה כעשרים מטרים לפני הכניסה לבסיס. לטענתו, המשאית הגיעה מצד ימין של דרך העפר בה נסע הרכב הצבאי, במגמה לפנות שמאלה, במהירות גבוהה ומבלי להאט.

תמצית טענות הנתבעים

מטעם הנתבעים לא הובאו עדים כתימוכין לגרסתם. הנתבע 1, אשר אינו מיוצג, לא התייצב לדיון. לפיכך הוסכם על ב"כ התובעת והנתבעת 2, כי טופס ההודעה מטעם הנתבע 1, שצורף לכתב ההגנה, וכן כי תמלול דו"ח החקירה מטעם הנתבעת 2, שהוגש במעמד הדיון, ככל שהוא מתייחס לשאלות ולתשובות שבחקירת הנתבע 1 בלבד – כל אלה ישמשו כראיה אשר תייתר העדת הנתבע 1.

גרסת הנתבע 1, כפי העולה ממסמכים אלו, הינה, כי בעוד המשאית פונה לשמאל מכיוון היער לכיוון כביש ראשי ליד הבסיס, כאשר המשאית במהלך הפניה שמאלה, הגיע הרכב הצבאי במהירות מול המשאית, כשהוא נוסע בצידו השמאלי של הכביש, ופגע במשאית. לדבריו הבחין, כי הרכב הצבאי בלם, אך החליק על הכורכר ופגע בחלק השמאלי הקדמי של המשאית. הנתבע 1 לא זכר האם היה תמרור בכיוון נסיעתו במועד התאונה.