תא"מ 11307-03-14 אלבר ציי רכב (ר.צ.) בע"מ נ' מאיר ואח'

1. תביעה זו עניינה נזק לכלי רכב, שהיו מעורבים בתאונת דרכים, אשר ארעה ביום 20.10.2013 בכביש ההשתלבות לאיילון דרום, במחלף ההלכה. התובעת טוענת לנזקים בסך כולל של 15,481, בגין עלות תיקונים, ירידת ערך ושכר שמאי.

2.אין חולק, כי המשאית הנהוגה ע"י הנתבע 1 פנתה שמאלה אל הכביש המדובר בתחילתו, מרמזור, וכי רכב התובעת הגיע אל אותו כביש כמה מטרים במורדו, כשפנה ימינה מכביש אחר, המשתלב אל הכביש המדובר. הכביש הוא דו-מסלולי, למעט בקטע ההשתלבות מכיוון נסיעת נהג התובעת, שם הוא תלת-מסלולי, ולמעט בסופו, שם הוא חד-מסלולי, עם השתלבותו לנתיבי איילון. הכביש היה עמוס, כתוצאה מצוואר בקבוק שנוצר בשל לחצי תנועה אופייניים בשעה המדוברת. רכב התובעת ניסה להשתלב שמאלה בדיוק לפני המשאית, וארע מגע בין הפינה הימנית-קדמית של המשאית לבין הכנף השמאלית-אחורית של רכב התובעת. המחלוקת בין הצדדים היא בשאלת מיקומה המדויק של התאונה, והאחריות להתרחשותה, וממילא להטבת הנזקים.

3. נהג התובעת טוען כי התאונה ארעה כמה עשרות מטרים לאחר שהשתלב לראשונה אל הכביש, בעת שניסה לעבור שמאלה אל הנתיב שלשמאלו, ולאחר שחלף כמעט במלוא אורך רכבו על פני המשאית, ואילו הנתבע 1 טוען, כי התאונה ארעה בעת שניסה נהג התובעת להשתלב לראשונה אל הכביש, שכן המשאית נסעה בנתיב הימני, וכי אותו ניסיון השתלבות היה בשטח ה"מת" שמימין המשאית.

4.בדקויות שבין הגרסאות לא ניתן להכריע בוודאות, ובמובן זה יד התובעת על התחתונה, שכן עליה נטל השכנוע, אם כי למעשה הייתי נוטה לומר שגרסת הנתבע 1 אפילו מסתברת מעט יותר מגרסת נהג התובעת, זאת לאחר עיון בתוואי הכביש, באולם ובנוכחות העדים, ממנו נראה, כי לא היה שלב השתלבות רלבנטי אחר להתרחשות התאונה, מאשר עם ההשתלבות הראשונה אל הכביש עליו נסעה המשאית.

5.משלא עלה בידי התובעת להוכיח את עליונות גרסתה, יש לבסס את ההכרעה על גרסת הנתבע 1, ממנה עולה, כי השתלבות רכב התובעת היה בניגוד לכללי זכות הקדימה בצומת. אמנם סבורני, שנהג משאית אמור לצפות נסיונות השתלבות מימינו, אולם הרשלנות המכרעת היא של הרכב המשתלב, סמוך לפינתה הימנית-קדמית של משאית גדולה.

6.אילו היו הנתבעים תובעים פיצוי בעבור נזק למשאית (נזק שככל הנראה לא נגרם כלל), היה מקום להפחית מהפיצוי בשל האשם התורם של נהג המשאית; אלא, מקום בו התביעה היא הפוכה, איני סבור שטיב האשם התורם ומידתו במקרה זה מספיקים על מנת לשמש עילת תביעה.

7.אשר על כן, דין התביעה להידחות, אולם, בנסיבות, ללא צו להוצאות.

8.לאור האמור, אני דוחה את התביעה, ללא צו להוצאות. עם זאת, מפרוטוקול הדיון נשמטה בקשת ב"כ התובעת לפסוק את שכר העד מטעמה, ואני פוסק את שכרו בסך 350 ₪, בו תישא התובעת.

ניתן היום, ח' טבת תשע"ו, 20 דצמבר 2015, בהעדר הצדדים.