- דיני חוזים
- מומחים לדין הזר
- ייפוי כוח מתמשך
- משפט מסחרי
- דיני עבודה
- ביטוח
- פלילי
- מקרקעין ונדל"ן
- דיני צרכנות ותיירות
- קניין רוחני
- דיני משפחה
- דיני חברות
- הוצאה לפועל
- רשלנות רפואית
- נזקי גוף ותאונות
- דיני תקשורת ואינטרנט
- מיסים
- תעבורה
- משפט מנהלי וחוקתי
- גישור ובוררויות
- משפט בינלאומי
- צבא ומשרד הבטחון
- ביטוח לאומי
- פשיטת רגל
- תביעות ייצוגיות
- לשון הרע
- דיני חינוך
- דיני ספורט
- אזרחויות ואשרות
- ירושות וצוואות
- נוטריון
תא"מ 11249-11-13 פריים-ליס ניהול ציי רכב בע"מ נ' סט ואח'
|
תא"מ בית משפט השלום תל אביב - יפו |
11249-11-13
26.12.2014 |
|
בפני הרשמת הבכירה: נעמה פרס |
|
| - נגד - | |
|---|---|
|
התובעת: פריים-ליס ניהול ציי רכב בע"מ |
הנתבעים: 1. לוניה סט 2. איילון חברה לביטוח בע"מ |
| פסק דין | |
הצדדים הסמיכו אותי להכריע את הדין בהתאם לסעיף 79א(א) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב] התשמ"ד-1984, וזאת לאחר שהוסברה להם המשמעות הנובעת מכך. לאחר ששמעתי את נהג התובעת, מר אופיר ברזילי, העדה גב' שני פיטוסי והנתבע 1, בדיון מיום 23.12.14, עיינתי בהודעות הנהגים, בתמונות הנזקים וביתר הראיות, אני סבורה, כי האחריות לקרות התאונה נשוא הדיון רובצת על הנתבע 1. עם זאת, אני קובעת, כי קיימת רשלנות תורמת בשיעור של 10% לנהג התובעת.
הכרעתי בדבר אחריות הנתבע 1 מתבססת בעיקר על עדויות הנהגים, ובפרט על עדות מר אופיר ברזילי, אשר הייתה סדורה רציפה ועקבית, ומצאתי אותה מהימנה. לעומת זאת, עדותו של הנתבע 1 הייתה מגומגמת, בלתי אחידה ולא ראיתי לבסס עליה ממצא של עובדה. לפיכך, מסקנתי הינה כי התאונה בצומת בנהריה, בלילה גשום, בו הרמזורים לא עבדו, אירעה משום שרכב הנתבע 1 לא עצר בתמרור עצור וחצה את הצומת במהירות. חיזוק לאמור, אני מוצאת בשניים אלה: האחד, אופי הפגיעה ברכב התובעת, מוצג ת/2. עסקינן בפגיעת מעיכה חזקה ובולטת. פגיעה מסוג זה מלמדת, כשלעצמה, על נסיעה במהירות. השני, העובדה שהנתבע 1 לא תבע עד עצם היום הזה את הנזקים שנגרמו לרכבו בתאונה יכולה לתמוך בגרסת התובעת, לפיה הוא האחראי הבלעדי לקרות התאונה.
הכרעתי בדבר הרשלנות התורמת מתבססת על כך שהיה על נהג התובעת, שהבחין לפני הכניסה לצומת ברכב הנתבע 1, וידע כי הרמזורים בצומת אינם פועלים לנסוע במהירות איטית ביותר, תוך שמירה על אפשרות בלימה בעוד מועד. ודוק: נחה דעתי כי נהג התובעת אכן האט את מהירות נסיעתו. אולם, מן העדויות שנשמעו והראיות שהוגשו, ברור, שלא היה בכך סגי, והיה על נהג התובעת לנהוג בזהירות משנה ולהאט יותר את מהירות הנסיעה.
אשר על כן, אני פוסקת כי הנתבעים, באמצעות הנתבעת 2, ישלמו לתובעת סך של 16,292 ₪ כאשר סכום זה צמוד מיום 7.11.13 ועד למועד התשלום המלא בפועל, בכפוף להצגת חשבונית מצד התובעת, בכל הנוגע לתקבול בסך של 28,000 ₪, הכולל את רכיב המע"מ.
כמו כן יישאו הנתבעים, באמצעות הנתבעת 2, בתשלום האגרה (סך של 372 ₪), שכר העדים כפי שנפסק בדיון (900 ₪) ושכר טרחת עו"ד בשיעור 17.7%.
המזכירות תדוור את פסק הדין לצדדים.
התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות:
| הודעה | Disclaimer |
|
באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי. האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר. |
|
