תא"מ 11056-10-14 אחמד לואי נ' נתיבי ישראל -החברה הלאומית לתשתיות

בפניי תביעה על סך 3,500 ₪ בגין נזקי רכוש כתוצאה מתאונת דרכים שארעה ביום 30.8.13 בכביש החוצה את היישוב סחנין.

בכתב תביעתו טוען התובע כי עת נסע בכביש האמור נקלע רכבו לתוך מפגע בדמות "שוחת" ביוב נמוכה ממפלס הכביש ועקב כך נגרם נזק לרכבו.

לתמיכת טענותיו צירף התובע תמונות ממקום המפגע, חוות דעת שמאי, חשבוניות ובהמשך אישור אי הגשת תביעה.

הנתבעת אישרה בכתב הגנתה כי היא האחראית לקטע הכביש המדובר אך טענה כי אין מקום לחייבה לשאת בנזקים בגין כל אירוע שאפשר והתרחש במקטעי כביש המצויים באחריותה ולא ניתן לצפות ממנה לתחזק בכל נקודת זמן כל נקודה ונקודה באותם כבישים.

עוד טענה הנתבעת כי לא עלה בידי התובע לעמור בנטל ההוכחה המוטל עליו וכן הפנתה להליכים קודמים שהתקיימו בין הצדדים.

בדיון שהתקיים שמעתי את עדות התובע והמצהיר מטעם הנתבעת.

כמו כן עיינתי בכתבי הטענות על נספחיהם, במסמכים שהוצגו לתיק בית המשפט ובכלל זה חוות דעת שמאי ותמונות המפגע הנטען.

לאחר עיון בכתבי הטענות, שמיעת העדויות מטעם הצדדים נחה דעתי כי דין התביעה להתקבל במלואה.

בהתחשב בסכום התביעה (3,500 ₪) ובסדר הדין לפיו היא מתבררת הנימוקים יובאו בצורה תמציתית.

התובע בעדותו בפניי חזר על עיקרי האמור בכתב התביעה שבמצורף לו הוגש תצהיר מטעמו.

עדותו ניתנה באופן פשוט ומעורר אמון ולא הופרכה או נסתרה במסגרת חקירתו הנגדית.

עדותו נתמכה בתמונות שהוצגו מטעמו ככאלה שצולמו לאחר האירוע ובחוות דעת השמאי שממצאיה תומכים בנזקים הנטענים על ידו. מצאתי ליתן בעדותו אמון מלא.