תא"מ 10868-11-12 גלי ליסינג (2004) בע"מ נ' אבו רקייק ואח'

בפני תביעה כספית בסך של 71,688 ₪, בגין נזקים לרכב עקב תאונת דרכים. 

כתב התביעה בתיק זה הוגש בתחילה, כנגד הנתבע 1 בלבד (להלן: "כתב התביעה המקורי" ו- "הנתבע"), ובמסגרתו טענה התובעת כי ביום 12.11.10 אירעה תאונת דרכים בצומת הרחובות שמחה ארליך, פינת בן גוריון בנתניה, אשר במהלכה, נפגע רכבה, ע"י רכב הנתבע.

לשיטת התובעת התאונה ארעה באשמו הבלעדי של הנתבע אשר בחר לחצות את הצומת במהירות גבוהה ובמופע אור אדום ברמזור. בהמשך, בחר הנתבע לנטוש את הרכב במקום התאונה ולברוח.

הנתבע הגיש כתב הגנה, במסגרתו טען, בין היתר, כי רכבו נגנב עובר לתאונה נשוא התביעה וכי הוא אף דיווח על גניבת הרכב למשטרה.

בנסיבות אלה, טען הנתבע כי יש להורות כי לא נכח בזירת האירוע בזמנים הרלוונטיים ומשכך, אין לו כל אחריות להיווצרותה של התאונה או לתוצאותיה.

עוד טען הנתבע, כי בעקבות האירוע נשוא התובענה הוא זומן לחקירה במשטרת כפר סבא, שם הוא מסר את עדותו, ובתום הליכי החקירה התיק כנגדו נסגר מבלי שהוגש כתב אישום.

מבלי לגרוע מן האמור לעיל, הנתבע טען כי מבדיקה שנערכה ע"י בוחן תאונות דרכים מוסמך, מטעם משטרת ישראל, אשר ביקר בזירת האירוע ובחן את נסיבותיו עולה כי לא ניתן לקבוע, מתוך הממצאים במקום, מי מבין שני כלי הרכב המעורבים הינו זה אשר חצה את הצומת במופע אור אדום.

ביום 28.8.13, הגישה התובעת כתב תביעה מתוקן, אליו צורפה גם מדינת ישראל וזאת בשל טענת התובעת כי המשטרה התרשלה באשר לדרך ביצוע חקירת האירוע, ובאופן אשר היה בו כדי לגרום לתובעת לנזק ראייתי.

המשטרה הגישה כתב הגנה מטעמה ובמסגרת דיון ההוכחות שהתקיים ביום 20.1.15, נחקר נציג המשטרה. לאחר שלב שמיעת הראיות, ובהמשך להודעת ב"כ התובע, ניתן תוקף של פסק דין להסכמת הצדדים על פיה נמחקה התביעה כנגד המשטרה, ללא צו להוצאות.

משכך, אני נדרשת לעת הזו להכרעה במערך היחסים שבין התובעת לבין הנתבע בלבד.