תא"מ 10832-08-14

בפני בקשה שהגישו המבקשים לבטל את פסקי הדין שניתנו בתיק.

השתלשלות ההליכים בתיק זה, בכל הנוגע לשאלת מתן פסקי הדין, הינה כדלקמן:

כתב התביעה הוגש ביום 11.8.14.

ביום 6.11.14 ניתן פסק דין כנגד הנתבעת 1 (המבקשת 2 בכותרת החלטה זו – להלן: "הנתבעת") ונקבע כי התיק יוותר פתוח כנגד הנתבע 2 (המבקש 1 בכותרת החלטה זו – להלן: "הנתבע").

ביום 30.11.14 הגישה הנתבעת בקשה לביטול פסק הדין ומועד לדיון בבקשה נקבע ליום 21.6.15.

בין לבין, ביום 31.12.14 הוגש כתב הגנה מטעם שני המבקשים – וזאת, כאמור, עוד בטרם הוכרעה שאלת ביטולו של פסק הדין שעמד, לכאורה, על כנו באותו מועד, ומבלי שניתנה, לכאורה, כל החלטה בדבר הארכת המועד להגשת כתב ההגנה.

בטרם התקיים הדיון הודיעה הנתבעת כי הסכימה עם עו"ד טיבי, שייצגה עד למועד הגשת ההודעה (ביום 30.4.15) על הפסקת ייצוגו את הנתבעת. להודעה על הפסקת הייצוג צורפה הודעת הנתבע, הוא מנהלה של הנתבעת, כי קיבל לידיו את תיקי הנתבעת שהיו בטיפולו של עו"ד טיבי, ותמצית מצב ההליכים בתיק שבנדון.

ביום 21.6.15 לא התייצבו המבקשים לדיון ומשכך הוחלט על מחיקת הבקשה לביטול פסק הדין שהגישה הנתבעת ועל מתן פסק דין כנגד הנתבע.

ביום 8.7.15 הוגשה הבקשה שבנדון. מן הבקשה עולה כי המבקשים טוענים שלא ידעו על מועד הדיון שנקבע, וכי יש להם "טענות הגנה רבות" אשר יש בכוחן לדחות את התביעה – אולם אלו לא פורטו (ויחד עם זאת, כאמור, בתיק מצוי כתב הגנה שהוגש באיחור, ללא רשות, ולאחר שניתן פסק דין כנגד הנתבעת – וממנו ניתן ללמוד על טענות ההגנה).

מתגובת המשיבה לבקשה עולה כי על הנתבעת היה לדעת על מועד הדיון, כאשר פסק הדין כנגד ניתן עוד בחודש נובמבר ועוד בחודש אפריל הודיעה על כי עו"ד טיבי יפסיק לייצגה. עוד נטען כי הנתבעים לא פירטו בבקשתם את הסיבה למחדליהם ואת סיכויי הגנתם, כי למשיבה נגרמו הוצאות רבות שאינן מידתיות לסכום התביעה וכי אין לתת לנתבעים לצאת נשכרים ממחדליהם.

יודגש, בעל דין שקיבל פס"ד במעמד צד אחד, רשאי להגיש בקשה לביטולו לאותה ערכאה. זכות הגישה לערכאות הינה זכות יסודית ולא בנקל ינעל בית המשפט את שעריו לפני המתדיינים. העדפה של ממש היא לקבל הכרעות שיפוטיות לאחר דיון ממצה לגופו של עניין ובמעמד שני הצדדים.