תא"מ 10779-10-16 הוט - מערכות תקשורת בע"מ נ' אינגבר

בפני תביעה כספית, בסך של 5,216 ש"ח (קרן, לא כולל הוצאות ושכ"ט). התיק נפתח בהוצאה לפועל (תיק 517226-06-16), עת הוגשה לביצוע התביעה. הנתבע הגיש התנגדות. לאחר חקירה, ניתנה רשות להתגונן, התיק עבר לסדר דין מהיר, והצדדים הגישו תצהירים ומסמכים.

לקראת הישיבה המקדמית, הגיעו הצדדים להסכמה, לפיה תוכרע המחלוקת לפשרה, על פי סעיף 79א(א) לחוק בתי המשפט, בלא נימוקים, ובהסתמך על כתבי הטענות, ועל יתר החומר שבתיק, ובאופן שסכום פסק-הדין לא יעלה על 3,500 ₪.

כך הסכימו הצדדים, וטוב שכך הסכימו, שכן "יפה כוח פשרה מכוח הדין" (תוספתא, סנהדרין א', ט"ו).

בקליפת אגוז: אין חולק, כי הנתבע היה לקוח של התובעת, וביקש להפסיק את שירותיה, וכי לימים נמשכו השירותים לבני משפחתו של הנתבע. הצדדים חלוקים באשר לנסיבות אותה המשכת הענקת שירותים ומעורבותו של הנתבע בה, לרבות בהתחייבות לשלם עבורה.

הצדדים גם הגיעו להסכמה בדבר החזרת ציוד מסוים, אשר פרטיה אינם רלוונטיים לפסק-דין זה – ובעניין זה יפעלו הצדדים כהסכמותיהם.

"פסיקה בדרך של פשרה פירושה שבית המשפט לא ידרש להכריע את הדין ולתת פסק דין על פי קביעה שבעל דין זה או אחר צודק במחלוקת על פי הוראות החוק או הדין אלא משמעותה שביהמ"ש יתן פסק דין על דרך הביניים והמיצוע שבין טענות שני הצדדים." (ר' ת.א. (ב"ש) 187/93 – פרץ אשר נ. קופ"ח של ההסתדרות, תק-מח 95(3), 240).

מהסכמת הצדדים, כאמור, יש לראות את כל אחד מן הצדדים כמי שמבקש לסיים את הסכסוך שנתגלע בינו לבין חברו בדרך של פשרה ולא בהכרעה שיפוטית חדה ונוקבת. הסכמה זו טומנת בחובה את נכונותו של כל צד שלא לעמוד בתוקף על כל טענותיו בבחינת "ייקוב הדין את ההר", אלא לקבל מענה הולם למכלול הסיכונים והסיכויים העומדים בפניו (ראה רע"א 5192/01 די וורולי נ' הלין (תק-על 2002(1), 408)).

לאחר ששקלתי את הסיכויים והסיכונים של שני הצדדים, ועיינתי בכתבי הטענות ובטענות הצדדים ובמסמכים שלפני, הנני קובע שיהיה זה נכון וצודק, כסילוק סופי ומוחלט של כל טענות הצדדים בעניין זה, לחייב את הנתבע לשלם לתובעת סך כולל של 1,980 ש"ח.

סכום זה ישולם תוך 30 יום מהיום, אחרת יצבור הפרשי הצמדה למדד וריבית כדין מהיום ועד לתשלום בפועל. במקרה כזה, יחודשו הליכי ההוצאה לפועל בתיק 517226-06-16 לגביית הסכום הפסוק, כאמור לעיל.