עזבה נ' הראל חברה לביטוח בע"מ

בפני תביעת נזקי רכוש בגין תאונת דרכים.

מבוטח הנתבעת מודה בכך כי התרחשה פגיעה מאחור של רכבו ברכב התובע (בעמ' 2 לפרוטוקול שורות 19-20). יחד עם זאת, טען כי "אין לי את הנזק כמו שיש לו. אין לי באוטו כמעט כלום" (בשורה 19 לעיל).

ומכאן, כי הוכחה פגיעת רכב מבוטח הנתבעת ברכב התובע.

נותר לדןן בשאלת הנזק, לגביו הצדדים חלוקים.

לטענת הנתבעת, התובע הודה בחקירתו כי הרכב נשוא התובענה תוקן בפועל. יחד עם זאת, לא צורפו אסמכתאות לענין סכום התיקון. בנסיבות אלה, לשיטת הנתבעת, על בית המשפט לקבוע כי התובע לא עמד בנטל הוכחת הנזק. בנסיבות אלה, לא ניתן להסתפק בחוות הדעת אשר הוגשה על ידי התובעים, כראיה להוכחת הנזק. הנתבעת מפנה לפסיקה שניתנה על ידי בתי המשפט השלום ממנה עולה כי כאשר הנזק ברכב תוקן, יש להמציא לבית המשפט אסמכתאות לתיקון בפועל, ואף הפנתה לפסיקה של בית המשפט המחוזי אשר ניתנה לאחרונה בענין ע"א (מרכז) 33147-11-14 שם אושרה פסיקה שניתנה על ידי כב' השופט ארז יקואל בענין זה (עא (מרכז) 3314-11-14 אוטו שי שרותי מימון והשכרה 2006 בעמ נ' הראל חברה לביטוח (להלן: "ענין אוטו שי").

.

לטענת התובעים, הוגשה לבית המשפט חוות דעת שמאית. חוות הדעת לא נסתרה מאחר שהמומחה לא הובא להעיד על ידי בית המשפט. מאחר שאין מחלוקת על האחריות, על הנתבעת לשאת בנזק.

ניתנה לנתבעים ארכה להמצאת אסמכתאות התומכות בטענתם. הנתבעים הציגו אסמכתאות של בית המשפט השלום אשר התייחס לפסיקת בית המשפט המחוזי וקיבל את התביעה לטענת התובע בנסיבות זהות. (תאמ (עכו) 1084-10-13 חריב נ' א. מ. סוואר בעמ.

לאחר שעיינתי באסמכתאות שהוצגו לי ולאחר שמיעת טענות הצדדים, אני סבורה כי יש לדחות את התביעה.