תא"מ 10541-03-12 סילמן נ' מסארוה ואח'

1.מונחת בפני בקשה לביטול פסק דין שניתן בהעדר ביום 13.02.14.

אבהיר כבר בפתח הדברים, כי מצאתי לנכון לקבל את בקשת הנתבעים לביטול פסק הדין.

הרקע ותמצית טענות הצדדים:

2.עניינה של התביעה דנן היא תביעה כספית לתשלום פיצוי בגין אי התאמה, לטענת התובע, בין מה שהוזמן (מבנה נייד האמור לשמש את תושבי העיר אלעד) לבין מה שהתקבל בפועל.

3.במסגרת ההליך התקיים דיון מקדמי ביום 24.04.13, ונקבע מועד לישיבת הוכחות ביום 13.02.14. בהעדר התייצבות הנתבעים לדיון ההוכחות, ניתן נגדם פסק הדין.

4.הנתבעים, בבקשתם לבטל את פסק הדין, טענו כי לא התייצבו לדיון מפאת טעות ברישום ביומן אודות מועד הדיון ועל כן, מדובר בטעות אנוש. ב"כ הנתבעים (בשלב זה, כאשר במועד הישיבה המקדמית היו הנתבעים מיוצגים על ידי עו"ד אחר) – שהיא אחת הנתבעות בתיק – טענה כי אין מדובר בזלזול, וכי מפאת עיסוקה, לא יעלה על הדעת כי לא תתייצב לדיון מקום שהיא מודעת לקיומו.

עוד נטען בבקשה לביטול פסק הדין כי הרישום בפרוטוקול הדיון מיום 13.02.14 לפיו ניסה ב"כ התובע להתקשר לב"כ הנתבעים ושוחח עם מזכירה במשרד בשם לוזיאן, שלא הצליחה להשיג את עוה"ד – שגוי, שכן אין במשרד ב"כ הנתבעים דאז מזכירה בשם זה.

לעניין טענות ההגנה נטען כי "עומדות לזכותם טענות הגנה טובות ומבוססות כנגד התובענה שהוגשה".

5.    התובע, בתגובתו לבקשה, טען כי אין לבטל את פסק הדין, שכן הנתבעים הערימו קשיים רבים על התנהלות התביעה, כי תיקונים שבוצעו בנכס שנמסר נועדו לצמצם נזקים עתידיים ואין בהם כדי לסתור את קבלת התביעה לעניין הנזקים שנגרמו.

6.לאחר שהתקיים דיון בבקשה בפני כב' הרשם איתי רגב, בו נשמעו טענות הצדדים, ולאור הטענה כי המותב אינו מוסמך לבטל פסק דין שניתן על ידי רשם בכיר, הועבר העניין להכרעתי.

ההלכה המשפטית

7.בית המשפט מוסמך לבטל פסק דין אשר ניתן בהעדר כתב הגנה, וזאת בהתאם להוראת תקנה 201 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984, הקובעת כי:

"ניתנה החלטה על פי צד אחד או שניתנה באין כתבי טענות מצד שני, והגיש בעל הדין שנגדו ניתנה ההחלטה בקשת ביטול תוך שלושים ימים מיום שהומצאה לו ההחלטה, רשאי בית המשפט או הרשם שנתן את ההחלטה - לבטלה, בתנאים שייראו לו בדבר הוצאות או בעניינים אחרים...".

8.הגישה הכללית של בתי המשפט כלפי ביטול פסק דין שניתן בהעדר הגנה הינה גישה ליברלית, על פיה די בסיכוי לקבלת טענות ההגנה ואין צורך בהגנה שתתקבל באופן וודאי, וכי הימנעות מביטול פסק דין במקרה שניתן במעמד צד אחד, פוגע בזכות  בסיסית, היא זכות הטיעון והגישה לערכאות.

ר' למשל פסק דינו של בית המשפט המחוזי ברת"ק (באר שבע) 12626-12-11 אליהו ג'רבי נ' יעל בן משה [11.01.12]:

"אי ביטול פסק הדין כמוהו כנעילת שערי המשפט בפני המבקש זאת, תוך מניעת אפשרות קיום בירור ענייני והוגן של הנושא שבמחלוקת והכרעה בו על סמך ראיות של צד אחד בלבד. אין לשכוח, שסדר הדין אינו אלא אמצעי להשגת המטרה של עשיית משפט צדק ואין להפוך את האמצעי למטרה בפני עצמה. בתי המשפט נזהרים ב"נעילת שערי בית המשפט", במיוחד לאור חשיבותה של זכות הגישה לערכאות, שהינה זכות יסוד במשפט הישראלי, ויש אף שרואים בה כזכות חוקתית של ממש."

9.    ברע"א 1643/00, פנינת טל השקעות ובנייה בע"מ נ. פקיד שומה - ירושלים, פ"ד נה(4) 198 [2001] קבע בית המשפט העליון בעמ' 202 (סעיף 5 לפסק הדין) כך:

"מעבר לכל אלה, יש לזכור כי הזכות לביטול פסק-דין שניתן על-פי צד אחד – אילו ניתן לבקשת המבקשת – נחשבת כיום כזכות בעלת ממד חוקתי, הנגזרת מזכות הגישה לבית-המשפט. מכוח זכות זו עשוי בית-המשפט לבטל פסק שניתן במעמד צד אחד, בין מנימוקים אובייקטיביים ובין מנימוקים סובייקטיביים, העשויים, בראייה כוללת, להצדיק את ביטול הפסק...".