תא"מ 10497-04-15 שייח' סלימאן נ' מאיר חב' למכוניות ומשאיות בע"מ

זוהי בקשה מטעם הנתבעת, להעברת מקום הדיון לבית משפט השלום בתל אביב בשל קיומה של תניית שיפוט בלעדית בהסכם שנכרת בין הצדדים.

עניינה של התביעה, תביעה כספית בסך 30,165 ₪, בשל נזקים שנגרמו לתובע עקב עיכוב באספקת משאית שהזמין התובע מהנתבעת וליקויים ומחסורים שהתגלו עם קבלת המשאית. התביעה נסמכת על הזמנה שערך התובע עם הנתבעת ביום 17/2/11.

הוראת סעיף 7.1 בהסכם ההזמנה, קובעת סמכות שיפוט בלעדית וייחודית לבית המשפט המוסמך בעיר תל אביב, בכל עניין הקשור למשאית.

התובע מתנגד לבקשה משני טעמים. ראשית, שהתביעה הוגשה על פי התקנות ובהסתמך על מקום יצירת ההתחייבות בעיר נצרת, שנית, הוראת הסעיף בהסכם ההזמנה הינה תניה מקפחת בחוזה אחיד.

לאחר בחינת טענות בעלי הדין, אני קובעת שהדין עם הנתבעת.

את טענת התובע בנוגע למקום יצירת ההתחייבות יש לדחות. כתב התביעה מבוסס בעיקרו על הסכם ההזמנה, וככזה יש ליצוק משמעות להוראת הסעיף לעיל שנקבע בין הצדדים, כמצוות תקנה 5 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984.

באשר לטענה השנייה, הגם אם מדובר בחוזה אחיד, יוער, לצרכי הדיון בפני, לא מצאתי לנכון לבחון את השאלה אם מדובר בחוזה אחיד ואם לאו, מבחן לסבירותה של תניית שיפוט בחוזה אחיד, הינו מבחן ההרתעה מפני מימוש הזכויות, ואין די בפגיעה בנוחות של המתדיין אלא דרושה פגיעה מהותית בזכות בעניינו להתדיינות משפטית (ראה ע"א 180/02 מפעל הפיס נגד אלי כהן.

במקרה שלפני, כלל לא נטען על ידי התובע, כי בפניו קשיים כבדי משקל העשויים להרתיע אותו מפני מימוש זכותו להתדיין בבית משפט השלום בתל אביב. התובע לא הביא טעם כלשהו, שלא לומר טעם מיוחד, כדי לסטות מההוראה שסוכמה בין הצדדים.

אשר על כן, מתקבלת הבקשה להעברת מקום הדיון בשל העדר סמכות מקומית.