תא"מ 10403-06-12 עותמאן חסן ובניו בע"מ נ' ויסמן

בפניי בקשה לביטול פסק הדין שניתן ביום 12.6.2014, וזאת בשל העדר התייצבות מטעם המבקש או בא כוחו.

לטענת המבקש אי התייצבותו לישיבה לא נבעה מזלזול בהחלטות בית המשפט אלא בשל כך שנקלע בעל כורחו למצב אשר מנע ממנו להתייצב לדיון.

לטענת המבקש, אביו אושפז בבית חולים ביום 8.6.2014 ושוחרר ביום 13.6.2014 והוא הוגדר כחולה סופני. בהיותו בן יחיד הוא נאלץ להיות בקרבת אביו, עד אשר נפטר ביום 22.7.2014. בנסיבות אלה טוען המבקש כי נקלע למצב נפשי קשה ביותר ולא יכול היה להתייצב לדיון, ולאור זאת עותר הוא לבית המשפט על מנת להתחשב במצב בו היה שרוי ולהורות על ביטול פסק הדין, ובפרט שסיכויי ההגנה שלו הם טובים.

המשיבה מתנגדת לבקשה.

מעיון במסמכים שצורפו על ידי המבקש, ניתן להיווכח כי אביו אכן היה מאושפז בתאריך בו נקבע הדיון.

הדיון היה קבוע לשמיעת ראיות, ולכן נכונה אני לקבל את טענתו כי ניצב בפני קושי רב להעיד בבית המשפט בנסיבות המתוארות לעיל.

כמובן שאין באמור לעיל כדי לגרוע מחובתו של המבקש להגיש בקשה מתאימה לבית המשפט מבעוד מועד על מנת לחסוך קיום הדיון.

לעניין סיכויי ההגנה - המבקש טוען כי הוא שילם מלוא החוב למשיבה וכי לא נותר חייב כל סכום. טענה זו הינה טענת הגנה הראויה להתברר ומן הראוי כי יינתן למבקש יומו בבימה"ש, על מנת שייקבע האם אכן נותר חייב למשיבה הסכום הנתבע.

כידוע, מקום בו ניתן לרפא מחדל של בעל דין על ידי חיובו בתשלום הוצאות, ייטה בית המשפט לעשות זאת על מנת לתן לבעל דין את יומו בבית המשפט.