תא"מ 10357-05-16 מגרבי נ' אזולאי

1. תביעה זו עניינה נזק לכלי רכב, שהיו מעורבים בתאונת דרכים, אשר ארעה ביום 5.4.2016 בחולון. התובע טוען לנזקים בסך כולל של 5,273 ₪, בגין עלות תיקונים, ירידת ערך, שכר שמאי ובזבוז זמן.

2.המחלוקת בין הצדדים היא בשאלת האחריות לקרות התאונה, וממילא להטבת הנזקים.

3. נהגת התובע טוענת, כי עמדה בנתיב הימני מארבעה, כשחשה במכה ברכב, וגילתה את רכב הנתבעת. כשיצאה לצלם את כלי הרכב, נמלט משם הרכב השני, תוך שהוא פוגע בברכה. צורפו צילומים של הברך הפגועה. צורף אישור משטרה כי העניין דווח.

4.נהג הנתבעת טוען, כי רכב התובע הוא שסטה לעברו, וכי לאחר שיצא מהרכב וגילה כי מדובר בנזקים מינוריים ביותר, אמר לנהגת התובע, כי אין מדובר בנזקים המצדיקים הפעלת ביטוח, ונסע מהמקום. הוא הכחיש פגיעה פיזית בנהגת התובעת.

5.מדובר לכאורה בגרסה מול גרסה, ומאחר שנטל הראיה הוא על התובע, הרי שבמקרה של גרסאות שקולות דין התביעה להידחות. אלא, שלגרסת נהגת התובע חיזוק קל, אשר די בו כדי להטות את הכף, ולו במעט, לטובת התובע, ודי בהטיה קלה זו כדי להכריע את התיק כולו.

6.כוונתי לאינדיקציות לפגיעה פיזית שאכן ארעה במקום – כעולה הן מתמונות הברך הפגועה והן מטופס המשטרה. אינדיקציות אלה אמנם אינן מסייעות להכריע מיהו הרכב שסטה לעבר משנהו, אולם הן מקנות חיזוק מסוים למהימנות עדות נהגת התובע, ופוגמות במהימנות נהג הנתבעת, שכשלעצמו – עזב את המקום בלא להשאיר פרטים, ובלא לוודא כי בעל-דברו מסכים לעזיבתו את הזירה.

7.משקיבלה גרסת נהגת התובע חיזוק, יש לאמצה, ולהעדיפה על פניה רעותה. לפיכך, דין התביעה להתקבל.

8.עם זאת, נוכח אי-הוכחת ראש הנזק המתייחס לבזבוז זמן, אני דוחה רכיב זה של התביעה.

9.לאור כל האמור, אני מחייב את הנתבעת לשלם לתובע סך של 4,273 ₪, וכן את אגרת התביעה בסך 375 ₪, ושכ"ט עו"ד בסך של 1,200 ₪, ובסך-הכל: 5,848 ₪. סכום זה ישולם תוך 30 יום, אחרת ישא הפרשי הצמדה למדד וריבית כדין מהיום.