קבלאן נ' נתיבי ישראל - החברה הלאומית לתשתיות תחבורה בע"מ

לפני בקשה לביטול פסק הדין שניתן נגד המבקשת ביום 29.12.2015 בהעדר הגנה. על פי הנטען, כתב התביעה התקבל במשרדי המבקשת ביום 9.11.2015 וביום נשלחה לב"כ משיב בקשה להארכת המועד להגשת כתב הגנה, אישור משלוח הבקשה בפקס' לא אותר. לאחר מכן נשלחו לב"כ המשיב תזכורות אולם הוא פנה לקבלת פסק דין בהעדר מבלי שהודיע למבקשת על סירובו לארכה המבוקשת. רק ביום 5.1.2016 הגיב ב"כ המשיב לבקשה וציין כי ביום 29.12.2015 ניתן פסק דין בהעדר נגד המבקשת.

לטענת המבקשת בשל פשיטה של המשטרה על משרדיה והחרמת מסמכים רבים חל שיבוש משמעותי בעבודתה השוטפת לרבות במינוי עורכי דין שייצגו אותה בהליכים בהם הינה בעלת דין. לטענתה, הארוע נשוא התביעה הינו ארוע אקראי וגם אם קטע הכביש בו התרחשה התאונה הינו באחריותה אין בכך כשלעצמו כדי להעיד על חבותה בנזיקין. הנתבע לא הודיע על הארוע למוקד הבקרה של המבקשת לא המציא אישור העדר תביעות מחברת הביטוח ועל אף הטענה שהרכב המעורב בתאונה נשוא התביעה הוכרז כאובדן גמור הוא נבדק על ידי השמאי יומיים לאחר התאונה בחצר ביתו של המשיב.

המשיב התנגד לבקשה וטען כי הפעם הראשונה בה יצרה המבקשת קשר עם ב"כ המשיבה היה ביום 5.1.2016 ומבירור עלה כי אכן נשלחה לו ביום 30.12.2015 בקשה להארכת מועד להגשת כתב הגנה, אלא שבאותו מועד כבר ניתן פסק דין. כן טען כי הנסיבות אותן מתארת המבקשת בבקשתה אינן מצדיקות אי הגשת כתב ההגנה במועד.

לאחר ששקלתי בטענות הצדדים אני מחליטה כדלקמן:

אין מחלוקת כי המבקשת איחרה את המועד להגשת כתב ההגנה. טענת המבקשת כי שיגרה, טרם מתן פסק הדין, בקשות לב"כ המשיבה להארכת המועד להגשת כתב ההגנה לא נתמכה באישורים על משלוח המכתבים הנ"ל בפקס' כנטען על ידה. המבקשת לא הביאה כל נימוק בבקשה מדוע לא עתרה לבית המשפט בעניין. טענת המבקשת כי עקב פשיטת המשטרה על משרדיה והחרמת מסמכים לא הצליחה להגיש את כתב ההגנה במועד לא נתמכה בכל אסמכתה המעידה על מועד הפשיטה ונסיבותיה.

יחד עם זאת, בכתב התביעה נטען כי תוך כדי נסיעה בכביש בינעירוני (עליו אחראית כנטען המבקשת) נפגע רכבו של המשיב ע"י בור בכביש שלא היה מכוסה ו/או מסומן וכי בעקבות כך ניזוק רכבו טוטאלית. המבקשת הכחישה במסגרת הבקשה לביטול פסק הדין את אחריותה והנזק הנטען וטענה כי לא דווח לה קודם לכן על המפגע בכביש וכי יש לברר אם המבקש קיבל פיצוי מחברת הביטוח שביטחה את רכבו בעת התאונה. המשיב בתגובתו אומנם טען לסיבת מחדלה של המבקשת אך לא הגיב לטענותיה ביחס לסיכויי ההגנה.

לאור האמור ומשמדובר בתביעת נזקין הטעונה בירור הן בשאלת האחריות והן בשאלת היקף הנזק לא ראיתי להותיר את פסק הדין שניתן נגד המבקשת בהעדר הגנה על כנו ואני מורה על ביטולו.

המבקשת תישא בהוצאות המשיב בגין הטרחה שנגרמה לו עקב מחדלה ואי הגשת כתב ההגנה במועד בסך של 2,500 ₪.

ניתנה היום, י"ג אדר א' תשע"ו, 22 פברואר 2016, בהעדר הצדדים.