תא"ח 7537-09-15 גוטנטג נ' אסרף ואח'

בפני בקשה לביטול פסק דין המורה על פינוי נכס והוצאות משפט, אשר ניתן במעמד צד אחד ביום 10.1.2016 לאחר שלא הוגש כתב הגנה מצד המבקשים (הנתבעים).

בבקשתם טוענים המבקשים כי מעולם לא נמסרה להם ההזמנה לדין, כי קיימת להם הגנה טובה מפני התביעה, כי ברשותם קבלות המעידות על תשלומים ששילמו כסדרם לתובע, וכי המשיב הגיש להם חוזה לחידוש השכירות לשנה נוספת לקראת מועד סיומו של ההסכם הקיים, ובמפתיע שינה את דעתו ודרש מהם להתפנות מהנכס. בנוסף טוענים המבקשים כי בסמוך לבקשתו של המשיב כי יתפנו מהדירה מצאו נכס חדש להשכרה ומספר ימים לאחר מכן פינו את כל מטלטליהם מהנכס שבבעלות המשיב.

לאחר בחינה ועיון, אני רואה לדחות את הבקשה, וזאת מהטעמים להלן.

המשיב בבקשתו הציג אישורי מסירה אישיים החתומים על ידי המבקשים בחתימת ידם. המבקשים בתגובתם לא הכחישו את חתימותיהם. משכך, הרי שיש לקבוע כי כתב התביעה הומצא להם כדין. יצויין כי מעיון בחתימות על גבי אישורי המסירה קיים דמיון נראה לעין בין החתימות לבין הנ"ל לבין החתימות על גבי התצהיר שצירפו המבקשים.

משנראה כי פסק הדין אינו פגום, סמכותו של בית המשפט לבטל את פסק הדין אינה סמכות שבחובה, אלא סמכות המסורה לשיקול דעתו, בה יש לבחון את סיבת מחדלו של המבקש להתגונן, ואת סיכויי ההצלחה כי הגנתו תתקבל (א. גורן סוגיות בסדר דין אזרחי מהדורה עשירית, עמ' 373). לענייננו, לאור העובדה כי המבקשים כבר פינו את הנכס, הרי ששאלת ההגנה מפני תביעת הפינוי עצמה איננה רלוונטית. השאלה אשר נותרה על הפרק הינה שאלת ההוצאות שנפסקו בגין הגשת התביעה.

עיון בתגובת המבקשים לתשובת המשיב, בו הם מפרטים בפירוט רב את טענות ההגנה העומדות להם, מעלה סתירות וקשיים, בין היתר אל מול הבקשה שהוגשה. כך לדוגמה מעלים המבקשים בתגובה כי אין בידיהם קבלות על תשלומים, שכן המשיב לא העביר להם קבלות למרות בקשותיהם הנשנות (כאמור הצהירו בבקשתם כי בידיהם קבלות); המבקשים אינם מכחישים את מכתבי הפינוי אשר נמסרו לידיהם וצורפו לכתב התביעה, אשר הראשון שבהם מודיע על ביטול החוזה ומהווה התראה של 90 יום לפינוי הנכס עד ליום 19.5.16, והשני מכתב התראת עו"ד טרם נקיטת הליכי משפט, בו הם מתבקשים לפנות את הנכס באופן מיידי עד ליום 30.6.15. אין אף חולק כי בפועל הסתיים החוזה בכל מקרה במחצית חודש אוגוסט 2015, בטרם הוגשה התביעה.

לאור האמור לעיל, נראה כי הגשת התביעה היתה מוצדקת והביאה לפינוי הדירה. משכך, זכאי התובע לפסיקת הוצאות וסיכויי ההגנה בהקשר זה נמוכים.

נוכח האמור, אני דוחה את הבקשה.

בהתחשב במכלול הנסיבות, אינני רואה לחייב את המבקשים בהוצאות בקשה זו.