תא"ח 66725-09-14 עמידר,החברה הלאומית לשיכון בישראל בע"מ נ' גזי ואח'

1.התביעה היא תביעה לפינויו של הנתבע מדירה שמנוהלת על ידי התובעת. לטענת התובעת, הדירה הושכרה להוריו של הנתבע 1 ואלה הלכו לעולמם. הנתבעת 2 היא בת זוגו של הנתבע 1. לטענת התובעת, אין לנתבעים זכות כלשהי בנכס. לטענתה, בבדיקה שנעשתה בעניינם התברר כי אינם עונים על דרישות החוק ואינם זכאים לדיור ציבורי.

לפיכך עתרה התובעת לפנות את הנתבעים מן הנכס.

2.הנתבעים טענו כי הם זכאים להמשיך ולהתגורר בדירה. לטענתם, הנתבע 1 חי כל ימיו עם הוריו ולאחר גירושיהם בשנת 2001 המשיך להתגורר בדירה עם אביו, עד לפטירתו של זה בחודש ספטמבר 2013.

הנתבעים טוענים כי הנתבע 1 עזב אמנם את הדירה, אך זאת רק לתקופה של כ- 10 ימים ואין בכך כדי לקטוע את רצף מגוריו בדירה. לפיכך, לטענתם, הוא זכאי להמשיך ולהתגורר בדירה לנוכח הוראות חוק זכויות הדייר בדיור הציבורי, התשנ"ח – 1998 (להלן – חוק הדיור הציבורי).

לכתב ההגנה צירפו הנתבעים תצהירים מטעמם וכן תצהירים מטעם מימון אברג'יל ומר מנחם דוד.

3.בדיון שהיה בפני ביום 24.6.15, הגיעו הצדדים להסכמה דיונית ולפיה עובדות מסוימות יהוו בסיס למתן פסק דין. אביא עובדות אלה כלשונן, כפי שנרשמו בפרוטוקול מפי בכ' הצדדים:

א.הנתבעים ביקשו וקיבלו סיוע בדיור בכתובת אחרת בין התאריכים 3/13 עד 12/13, בין היתר, לאור הודעתם על כי הם חסרי דיור.

ב.ככל שהנתבע טוען שחזר להתגורר עם אביו בדירת אביו נשוא התביעה ועזב את הדירה לגביה קיבל סיוע, מוסכם כי לא התקבל אצל התובעת כל מידע בדבר מצדו. התובעת מודיעה כי לא התקבל אצלה כל מידע מכל גורם אחר בדבר.

ג.יובהר, כי קודם לקבלת הסיוע, הנתבע דווח על ידי אביו כמתגורר עם האב והדבר הוזן במערכת התובעת.

ד.נכון להיום, דמי הסיוע בשכר הדירה טרם הושבו על ידי הנתבעים, ככל שישנה משמעות לעובדת השבת הסכומים.

4.לאור ההסכמות האלה, ויתרו הצדדים על שמיעת הראיות והגישו סיכומים בכתב. סיכומים אלה מונחים עתה בפני.