תא"ח 6306-10-14 עיני נ' ביתן

כללי

1. בפניי תביעה לפינוי מושכר, שהושכר לנתבע משנת 2009. המחלוקת העיקרית בין הצדדים הייתה בשאלת מועד סיום הסכם השכירות. הנתבע טוען כי הסכם השכירות הוארך עד ליום 15.3.15, ומציג הסכם שבו תוקן התאריך המקורי לתאריך זה, כשסמוך לתיקון מצויה חתימה בראשי תיבות "ע.מ." (ראשי התיבות של שם התובע). התובע טוען, מצידו, כי ההסכם לא תוקן מעולם, וכי לא הוא שחתם בראשי התיבות כנטען. הצדדים חלקו בעניינים נוספים, לרבות זכותו של הנתבע להחזיק בשטח שאינו חלק מן המושכר המקורי ושהתובע טוען לזכויות בו.

2. כמצוות מחוקק המשנה, נקבע ההליך לדיון בפניי ביום 15.1.15, ובסמוך לאחר הגשת כתב ההגנה. נוכח העובדה שמדובר בשכירות משנת 2009, ונוכח העובדה שמועד הפינוי הנטען גם לשיטת הנתבע אמור היה להיות כחודשיים לאחר הדיון, הגיעו הצדדים להסכמה המפורטת בעמוד 2 לפרוטוקול שורות 6 עד 21. להסכמה זו אני נותן תוקף של פסק דין בהליך, כחלק מפסק הדין שכאן.

   עיקרי הסכמת הצדדים

3. על פי ההסכמה, הנתבע יישאר במושכר עד ליום 15.3.15, בכפוף לתשלום דמי השכירות במועדם, ולאחר מועד זה יפנה את המושכר תוך השבת מצבו לקדמותו. אם לא יעשה כן הנתבע, יהיה עליו לשאת בתשלום של 180 ₪ לכל יום איחור (מבלי לגרוע מזכותו של התובע לפעול לפינויו). עוד הוסכם כי למיצוי כל הטענות הכספיות ההדדיות בין הצדדים עד ליום 15.1.15, תמונה מומחית מטעם בית המשפט על מנת לחוות את דעתה בשאלה האם החתימה בראשי תיבות שבמחלוקת אינה חתימתו של התובע, וכי ככל שתקבע המומחית במידת ההוכחה הנדרשת במשפט אזרחי כי ראשי התיבות "ע.מ." שעל גבי ההסכם לא נכתבו על ידי התובע, יהיה על הנתבע לשלם לתובע סך של 12,000 ₪ בתוספת הוצאות משפט כפי שיקבע בית המשפט, ובלא הנמקה. ככל שלא תקבע המומחית ממצא כאמור, לא יהיה על הנתבע לשלם לתובע את הסכום האמור, ובית המשפט יוכל לפסוק הוצאות על פי שיקול דעתו ובלא הנמקה.

4. יצוין כי ההסכמה כללה גם התייחסות לשטח הנוסף שמחזיק הנתבע ושאינו חלק מן המושכר (ועל כן לא היה חלק מן ההליך שבפניי במתכונתו המקורית). לגבי שטח זה נקבע כי כתנאי להמשך החזקתו של הנתבע בשטח יהיה עליו להציג את אישורם של בעלי הזכויות בשטח, וכי גם אם יוצג אישור כזה, כל טענות התובע בעניין שמורות לו.

   חוות דעת המומחית

5. המומחית הגישה את חוות דעתה, ומסקנתה הייתה כי "קיימת אפשרות סבירה" שראשי התיבות "ע.מ." שעל גבי ההסכם (בסמוך לתיקון תאריך תום תקופת השכירות) נכתבו על ידי התובע, ואף קיימת אפשרות שתיקון התאריך עצמו נערך על ידי התובע. בהבהרה שהגישה בעקבות החלטתי ציינה המומחית כי "האפשרות שראשי התיבות, המחיקה והספרות נכתבו על ידי כותב אחר הינה נמוכה".

6. בנסיבות אלה, ובהתאם להסכמת הצדדים, לא מצאתי לנכון לפסוק לתובע סכום כלשהו. כמו כן, נוכח המסקנה, ונוכח העובדה שלמעשה על פי ממצאי חוות דעת המומחית סביר היה כי תביעת הפינוי תידחה, אני מורה כי התובע ישלם לנתבע עבור הוצאות משפט סך של 300 ₪ בתוספת חלקו של הנתבע בשכר טרחת המומחית על פי קבלה, וכן ישלם לו 1,000 ₪ עבור שכר טרחת עו"ד. בקביעת גובה ההוצאות, התחשבתי גם בהתנהלות הנתבע ביחס למימוש ההסכמה, כפי שתפורט להלן.

   בקשת התובע בעניין ההסכמה בדבר אופן ההכרעה במחלוקת הכספית

7. בשולי הדברים אציין כי ביום 23.2.15, בסמוך לפני הגשת חוות הדעת לתיק בית המשפט, הגיש התובע "בקשה לאישור פתיחת הליכים בהוצל"פ ושינוי פס"ד שניתן". בבקשתו טען התובע כי בשיחת טלפון ציין הנתבע שאין בכוונתו לפנות את המושכר במועד שהוסכם, והוא אף איחר מספר ימים בתשלום דמי השכירות. בשל כך ביקש התובע לאפשר לו לפתוח בהליכי הוצאה לפועל בגין דמי השכירות; לבטל את אותו חלק של ההסכמה המתייחס להכרעה במחלוקת הכספית על פי חוות דעת המומחית; ולפסוק לטובתו סך של 41,250 ₪.