- דיני חוזים
- מומחים לדין הזר
- ייפוי כוח מתמשך
- משפט מסחרי
- הדין האמריקאי
- דיני תעופה
- מטבעות דיגיטליים
- אשרות עבודה
- דין סין (China Law)
- דיני עבודה
- תביעות ביטוח ונזקי רכוש
- פלילי
- מקרקעין ונדל"ן
- דיני צרכנות ותיירות
- קניין רוחני
- דיני משפחה
- דיני חברות
- הוצאה לפועל
- רשלנות רפואית
- נזקי גוף ותאונות
- תקשורת ואינטרנט
- מיסים
- תעבורה
- חוקתי ומנהלי
- גישור ובוררויות
- צבא ומשרד הבטחון
- ביטוח לאומי
- תמ"א 38
- פשיטת רגל
- תביעות ייצוגיות
- לשון הרע
- דיני ספורט
- אזרחויות ואשרות
- אזרחות זרה ודרכון זר
- ירושות וצוואות
- נוטריון
תא"ח 62436-01-17 בע"מ נ' אחים דביר בע"מ ואח'
|
תא"ח בית משפט השלום אשדוד |
62436-01-17
7.3.2017 |
|
בפני השופטת: עדי אייזדורפר |
|
| - נגד - | |
|---|---|
|
מבקשות: 1. אחים דביר בע"מ 2. מפגש אחים דביר 1985 בע"מ עו"ד נצר ומלול |
משיבה: פז חברה נפט בע"מ עו"ד בלוזר |
| החלטה | |
לאחר עיון בבקשה להורות על דחיית התובענה על הסף, ולחילופין – להעבירה לסדר דין רגיל, ובתגובות לה, להלן ההחלטה:
1. המבחן הקובע לעניין סמכותו של בית המשפט לדון בתובענה הינו מבחן הסעד.
בענייננו, מדובר בתביעה לפינוי וסילוק יד. ניסיון המבקשות לטעון כי מדובר בתביעה לביטול הסכמי החכירה אינו בר אחיזה בכתב התביעה, אשר ממנו עולה כי מבוקש סעד בדמות פינוי המבקשות מן הנכס נשוא כתב התביעה, על רקע הפרת הסכם החכירה, הא ותו לא.
משכך, מוסמך בית משפט זה לדון בתובענה.
2. פרק ט"ז4 לתקנות סד"א, תשמ"ד – 1984 עוסק בתובענה לפינוי מושכר. תקנה 215יב קובעת כי תקנות 214יב עד 214טז יחולו בהתאמה גם על תובענה לפינוי מושכר.
לענייננו רלבנטית תקנה 214יב, הקובעת כי ביהמ"ש רשאי להורות על העברת תובענה למסלול של תובענה בס"ד רגיל, אם מצא שהיא אינה ראויה להתברר כתובענה לפינוי מושכר (בשינויים המחוייבים), תוך שתקנת משנה (ב) מפרטת שיקולים שונים, שאינם מהווים רשימה סגורה, אשר ישקלו בעת דיון בבקשה להעברת תובענה לס"ד רגיל.
3.לאחר שעיינתי במכלול החומר המצוי בתיק ביהמ"ש עד כה, באתי לכלל מסקנה חד משמעית כי יש מקום להורות על העברת הדיון בתובענה לפסים של תביעה בס"ד רגיל.
(יצויין, כי אמנם טרם הוגש כתב הגנה, אולם ניתן להתרשם התרשמות ממשית באשר לטענות המבקשות – הנתבעות כבר למקרא הבקשה המפורטת שהוגשה בעניין הסמכות לחילופין – העברת התובענה לס"ד רגיל).
ניסיונה של המשיבה להציג את הסכסוך בין הצדדים כסכסוך פשוט ומצומצם, אינו יכול לעמוד במבחן המציאות, כפי שהיא עולה מכתבי הטענות והבקשות, המצויים בתיק ביהמ"ש עד כה.
ראשית, לא יכולה להתעורר מחלוקת כי המדובר הנוגע למושכר המשמש את המבקשות לניהול עסק. חרף הכחשת המשיבה, כבר בשלב ראשוני זה נדמה כי יש יסוד מסויים לטענה, לפיה בבסיס המחלוקת עומד סכסוך עסקי, שנולד על רקע הידברות בין הצדדים, אשר לא צלחה.
מדובר במערכת יחסים אשר תחילתה בשנות ה – 70 המאוחרות, ובבסיסה מערכת הסכמים, בה חלו שינויים במהלך השנים. טענות המשיבה באשר לטיב ההיתרים שנתנו למבקשות במהלך השנים, כמו גם טענות המבקשות ביחס למשך תקופת החכירה הנטענת (בשים לב להארכת תוקף הסכם החכירה שבין רמ"י למשיבה) הינן טענות עובדתיות, המצריכות בירור והכרעה, כאשר לשם כך יהיה צורך בשמיעת עדים לא מעטים, ובעיקר - נדרשים הליכים מקדמיים הנוגעים לגילוי מסמכים ועוד, שמקומם נפקד מתובענה לפינוי מושכר המוגשת לפי הוראות פרק ט"ז4 לתקנות.
התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות:| הודעה | Disclaimer |
|
באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי. האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר. |
|
