תא"ח 60314-02-15 רבי ואח' נ' רוזנפריד

1.בפני בקשה לפינוי הנתבעת מהמושכר הנמצא ברחוב הפרג 7, אורנית ובזאת בהתאם לפרק ט"ז (4) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 (להלן: "התקנות").

2.טרם כניסה לגופם של דברים, אציין כי הנתבעת עתרה בבקשה מיום 27.5.15 למתן ארכה נוספת להגשת הסיכומים ובין היתר בשל טענתה כי לא עלה בידה לסיים את הסיכומים ולקבל ייעוץ משפטי. לחילופין עתרה הנתבעת לכך שבית המשפט יתייחס למכלול הטענות שנטענו בכתבי הטענות על ידי הצדדים. איני סבורה כי יש להיעתר לבקשה למתן ארכה נוספת להגשת הסיכומים.

3.בתיק זה התנהלו שני מועדי דיונים, וזאת על מנת לסייע לצדדים להידבר ולהגיע להסכמות. למרבה הצער, ניסיונות אלה לא צלחו, והתנהל ביום 20.5.15 דיון הוכחות. לבקשת הנתבעת בית המשפט לא שמע במועד זה סיכומים בעל פה אלא בכתב (על אף בקשת בא כוח התובעים ועל פי הוראות התקנות), וזאת על מנת לאפשר לנתבעת את יומה בבית המשפט. על כן ניתנה ארכה להגשת הסיכומים עד ליום 25.5.15. איני סבורה כי יש מקום ליתן ארכה נוספת להגשת הסיכומים, וזאת בשים לב לכך שבית המשפט ייתן דעתו למכלול הטענות אשר הועלו על ידי הצדדים.

אציין ביחס ליעוץ משפטי – כי ככל שביקשה הנתבעת ליטול יעוץ משפטי היה עליה לעשות כן מבעוד מועד ולא כעת, לאחר תום פרשת הראיות ותום המועד להגשת הסיכומים. כך עוד בדיון שנערך ביום 27.4.15 העמיד בית המשפט את הנתבעת על זכותה ליטול יעוץ משפטי והשיבה כי " לאחר שאני שומעת את הערת בית המשפט אני לא חושבת שיש צורך בשירותי עורך דין עבורי" (בעמ' 4 לפרוטוקול שורה 3).

4.על כן, להלן החלטתי לאור כתבי הטענות, עדויות הצדדים וסיכומיהם.

טענות התובעים:

5.התובעים טענו כי בין הצדדים נחתם הסכם אשר צורף כנספח א' לכתב התביעה.לטענת התובעים הנתבעת הפרה את הסכם השכירות בהפרה יסודית בשני אופנים: הראשון, אי תשלום שכר דירה לחודשים פברואר ומאי 2015 והשני – אי מסירת שיק בטחון על סך של 20,000 ₪. לטענת התובעים הנתבעת מודה בהפרות אלה.

6.לטענת התובעים טענת הנתבעת היא כי לא שלמה את פברואר 2015 עקב קיזוז נטענת תוך העלאת טענות כלליות ובעלמא וללא צירוף אסמכתא או ראיה לתמיכה בטעת הקיזוז. ביחס לתשלום מאי 2015 נטען כי הנתבעת עשתה דין לעצמה ולא שילמה את דמי השכירות וזאת על אף דרישת בא כח התובעים.

7.התובעים אף טענו כי העלאת טענות בהתאם לחוק השכירות והשאילה מהווה הרחבת חזית אסורה. התובעים הוסיפו וטענו כי חיוב הנתבעת לשלם את דמי השכירות עצמאי ונפרד לטענות נזקים ככל שנטענים, מצד הנתבעת, שדינם להתברר בתובענה נפרדת.

8.כמו כן, התובעים טענו כי הלכה היא כי גם אם תוקנה ההפרה, קמה עילת פינוי משהופר ההסכם.