תא"ח 54858-11-16 דור מושב עובדים להתיישבות חקלאית שיתופית בע"מ נ' אטיאס

לפני תביעת פינוי.

1. לטענת התובעת – האגודה השיתופית במושב דור, נחתם בינה לבין הנתבעת ביום 8/2/15 הסכם ולפיו ניתנה לנתבעת הרשות להתגורר לתקופה של 48 חודשים אשר תחילתם ביום 10/2/15 , כבר רשות בבית המצוי בתחום משבצת מושב דור וידוע XXX

2. התובעת טוענת כי בהתאם להוראות ההסכם, התחייבה הנתבעת לשלם לאגודה דמי רשות סמליים בסך של 1000 ₪ לחודש, אך הנתבעת הפרה התחייבותה זו ולא שילמה את דמי הרשות מאז 6/16. כן טוענת התובעת כי הנתבעת צברה חוב בגין צריכת מים, אשר שולם לאגודה אך בחודש 10/16.

3. לטענת התובעת, הפרת ההוראות המחייבות בתשלום דמי הרשות כמו גם בגין צריכת המים, מהווה הפרה יסודית של ההסכם בין הצדדים בהתאם להוראותיו של ס. 11ג ומקנה לאגודה את הזכות לביטול ההסכם ללא התראה מוקדמת. על אף האמור, שלחה התובעת לנתבעת התראה ביום 15/8/16, לפני ביטול ההסכם וקצבה לנתבעת מועד לביצוע התשלום ותיקון ההפרה.

4. התובעת טוענת כי הנתבעת לא שילמה את חובה ולפיכך נשלחה אליה ביום 12/9/16 הודעה על ביטול ההסכם וביטול הרשות להתגורר בנכס נשוא התובענה. עוד דרשה התובעת את פינוי הנכס. לטענת התובעת, הנתבעת לא שילמה את חובה ואף לא פינתה את הנכס. לטענתה, מחזיקה הנתבעת, לאור ביטול ההסכם והרשות אשר ניתנה לנתבעת, בנכס נשוא התובענה שלא כדין ומכאן תביעת הפינוי אשר הוגשה לפני.

5. הנתבעת טענה כי יש להורות על דחיית התביעה על הסף בהעדר עילה וחוסר יריבות. לטענתה היא הבעלים של הנכס נשוא התובענה אותו ירשה מן המנוח עמנואל קורן קרמוסטא ז"ל, בהתאם לצוואתו מיום 7/7/14. לטענת הנתבעת, את הנכס האמור ירש המנוח ז"ל מהוריו מהמנוחים אשר רכשו אותו מועד מושב דור.

6. לטענת הנתבעת, נפטר ה"ה עמנואל קורן קרמוסטא ממחלה קשה, זאת לאחר שהייתה בת זוגו במשך למעלה מ 12 שנה והוריש לה את הנכס נשוא התובענה. הנתבעת טוענת כי ביום פטירתו והלוויתו של המנוח, פנתה אליה נציגת התובעת והורתה לה להתפנות מהנכס נשוא התובענה בתוך 30 יום.

7. הנתבעת טוענת כי הנכס בבעלותה ולפיכך לא פינתה ואף לא התכוונה לפנותו. לטענתה ולאור דרישות הפינוי אשר שלחה אליה התובעת היא שכרה את שירותיו של עו"ד עמל אנואר , אך הלה תחת שיסייע בעדה במימוש זכויותיה, איים עליה, הכה אותה, ניצל אותה מינית ונטל את כספה.

8. הנתבעת טוענת כי ההסכם נשוא התובענה, המסדיר את ישיבתה בנכס נשוא התובענה כברת רשות, נחתם תחת עושק כפיה וניצול מצבה הנפשי כאלמנה טרייה כאשר היא חשופה הן ללחצה של התובעת והן לניצולה בידי עו"ד עמל. משכך חתמה הנתבעת, לטענתה, על הסכם נשוא התובענה , אף כי הנכס נשוא התובענה מצוי בבעלותה.