מרום נ' אזולאי

עסקינן בתביעה לפינוי מושכר אשר הוגשה בהתאם להוראות פרק ט"ז4 לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד-1984 (להלן: "התקנות").

טענות כתב התביעה:

1.בהתאם לכתב התביעה, השכיר התובע לנתבע את חלקה התחתון של חנות (מס' 8) שבבעלותו, המצויה במרכז מסחרי "איתן" בקצרין, וידועה גם כחלקה 79 בגוש 201000 (להלן: "החנות" / "המושכר").

2.כמפורט בכתב התביעה, בתאריך 6/2/2017 נחתם בין התובע לנתבע הסכם שכירות בלתי מוגנת (להלן: "ההסכם" / "הסכם השכירות") לתקופה שבין 6/2/2017 ל 20/1/2018 (להלן: "תקופת השכירות"), כאשר לנתבע עומדת אופציה לתקופת שכירות נוספת בת 12 חודשים (להלן: "האופציה") בתנאי שהנתבע יעמוד בכל תנאי ההסכם.

3.לטענת התובע, עם כניסתו למושכר הפר הנתבע את הסכם השכירות בכך שביצע שינויים במבנה הפנימי של הנכס, ללא הסכמת התובע מראש ובכתב, ובניגוד לסעיפים 6, 7 ו-16 בהסכם לפיהם מדובר בהפרות מהותיות ויסודיות המהוות עילת פינוי כנגד הנתבע.

4.עוד נטען בכתב התביעה כי ביום 19/4/2017, הנתבע ניתק על דעת עצמו ובמכוון את זרם החשמל בקומה שמעליו לחנות המושכרת לאחר, ובכך גרם לתובע נזקים כספיים ותדמיתיים. בגין אירוע זה הגיש התובע בתאריך 1/6/2017 בקשה לצו עשה במסגרת תביעה כספית בתיק 1885-06-17 ועיקרו תביעה כספית כנגד הנתבע (להלן: "התביעה הכספית").

5.כעולה מכתב התביעה והמסמכים שצורפו, ביום 10/5/2017 שלח התובע לנתבע הודעה בדבר סיום ההסכם, ודרישת פינוי תוך 7 ימים בכפוף להשבת מצב החנות לקדמותו. כעבור שבוע, בתאריך 17/5/2017 שלח התובע מכתב נוסף בו הודעה לנתבע כי לרשותו 48 שעות לפינוי המושכר. על מכתבי הפינוי הגיב הנתבע בהתנגדות, בכתב.

6.משלא פינה הנתבע את החנות, עותר התובע למתן סעד של סילוק יד הנתבע מן המושכר.

7.בסיכומיו טען התובע כי משהנתבע הפר את ההסכם ולא הודיע בכתב חודשיים לפני סיום תקופת השכירות על רצונו למימוש האופציה, על הנתבע לפנות את החנות עד ליום 20/1/2018.