תא"ח 49996-11-14 מעש-כפר שיתופי להתיישבות חקלאית בע"מ נ' עפר השפלה בע"מ

בפני תביעת פינוי.

התובעת שהיא אגודה שיתופית השכירה לנתבעת, חברה לעבודות עפר, מגרש בשטח של 2.35 דונם הידוע כחלק מחלקה 190 בגוש 6719 לצורך חניית ציוד חקלאי ומכני (להלן: המגרש).

הסכם השכירות נחתם בין הצדדים ביום 26.1.12 ולפיו הושכר המגרש לנתבעת לתקופה של שנתיים, מיום 1.2.14 עד 31.1.16.

התובעת טוענת כי הנתבעת הפרה את תנאי הסכם השכירות באופן יסודי בכך שהקימה מבנה על המגרש ואף אחסנה עליו מבנים יבילים, המשמשים כמשרדים, ובנתה סביבו גדר איסכורית, וזאת בניגוד לתנאי סעיף 9.2 בהסכם הקובע כי "השוכר לא יבצע עבודות בניית מבנים כלשהם במושכר לרבות סלילת משטחים או הקמת גדרות. כמו כן מוסכם כי השוכר לא יציב מבנים יבילים או מכולות בשטח המושכר".

התובעת טוענת כי עקב הפרותיה החוזיות של הנתבעת הוגש על ידי המועצה במרץ 2014 כתב אישום נגד התובעת, נציגה, הנתבעת ומנהלה, כאשר הנתבעת ומנהלה הורשעו על פי הודאתם ואילו התובעת ונציגה העלו טענת הגנה כי עשתה כל שניתן לעשות כדי למנוע את הבניה הלא חוקית, ומשפטה טרם התברר.

התובעת טוענת כי חרף מכתב התראה שנשלח על ידה לנתבעת ביום 1.10.14 לא פינתה הנתבעת את המגרש מהבניה הלא חוקית.

הנתבעת אמנם סילקה מהמגרש חלק מהמבנים היבילים אך הותירה את המבנה המרכזי, שנבנה ללא היתר, וכן את גדר האיסכורית.

התובעת טוענת כי היא זכאית לפינוי מידי של המגרש, הן לנוכח ההפרות שלא תוקנו חרף מכתב ההתראה, והן לנוכח זכותה החוזית לפי סעיף 3.2 להסכם, להביא לסיום ההסכם בהודעה מוקדמת של 60 יום, ללא צורך בעילה של הפרה חוזית כלשהי.

הנתבעת דוחה את הטענה להפרות חוזיות מצידה וטוענת כי כל מה שעשתה במגרש נעשה על דעתה ובהסכמתה של התובעת. לטענתה, עובר לחתימת ההסכם היתה בנויה על המגרש סככה לחניית טרקטורים, וכאשר רצתה הנתבעת לשדרג סככה זו למבנה שמירה על הכלים המאוחסנים במגרש, פנתה אל התובעת, אשר נתנה הסכמתה לבניה ואף הציעה לה לתכנן מבנה גדול וחזק יותר, הפנתה את הנתבעת לאדריכל שטיפל בהכנת התכניות לצורך הכשרת המבנה וחתמה חתימת אישור כבעלים על הבקשה שהגישה הנתבעת לוועדה המקומית לתכנון ובניה. האדריכל החל לטפל בהגשת הבקשה עוד ב-8.5.13, כעולה ממכתבו ממועד זה שהעתקו נשלח לנציג האגודה שמעון זיו, וניתן ע"י הועדה אישור מיום 8.4.14 בכפוף לתנאים ואישורי רשויות מוסמכות שונות.